Vardhan
Le Zuz
(.כותב)
עיון
ורדן כותב על ספרות עולמית וישראלית עכשווית שהוא קורא במסגרת סדרות יומנאיות, סדרות עיוניות וברשומות ייעודיות.
חווית הקריאה בספר INFINTY JEST של דיוויד פוסטר וואלאס מתועדת בסדרה "סקיפר, דה-קופ ולה-זוז מהתלים בנצח". הסדרה "עחש ולה-זוז בPoblacht na hÉireann של הלב" היא ניסיון ראשוני לעבד את "סקילה וכריבדיס", הפרק התשיעי והאמצעי ב"יוליסס".
"סיפורים שהארץ אהב" היא סדרת רשומות על סיפורים שהשתתפו בתחרות הסיפורים השנתית של "הארץ".
"קריאה שיתופית" פותחה בשנת 2012 כפרויקט צד של "יומני שי- פרעה". במסגרתו הוקלטה הקראת פרקים מהספר "מוקס נוקס" מאת שמעון אדף בחנויות ספרים שונות. ההקלטה נועדה להיות משודרת לשבוי ב"יומני שי-פרעה" שנחטף על ידי נחילים מתוחכמים, לא נראים לבני-אדם, שהשתלטו על דיזנגוף סנטר. הפרקים הראשונים נמצאים בסדרה "קריאה שיתופית ; מוקס נוקס ; שמעון אדף"
בסדרה "קריאה שיתופית; שתיים דובים; מאיר שלו" שכוללת ציורים של אילה נצר הושמטה ההקראה הציבורית ונשארה הכתיבה במהלך הקריאה. למרות שכתיבה במהלך קריאה עלולה לנתק רגשית את הקורא מהעולם הדמיוני שנבנה סביבו מוסיף שיתוף חווית הקריאה נופך משחקי למערכת היחסים האישית בין הקוראים, הספר וגיבוריו. קורה גם שההאטה המלאכותית בקריאת הספר, בגלל הכתיבה במהלך קריאתו, הופכת במפתיע רומאן מזדמן לסיפור ארוך וספרות זולה ליקרה.
עחש ולה-זוז ב Poblacht na hÉireann של הלב
הפרק סקילה וכריבדיס במרכז הספר "יוליסס" הוא דיון על המחזה "המלט", קריאה וכתיבה, החיים כספרות וספרות כדרך חיים. הפרק מתחיל בשיחתם של חבורת אוהבי ספרות ואומנות, שמתחילה בספריה הלאומית בדבלין ומסתיימת בפאב. לעומת מתח העלילה העיקרי של "המלט", היסוסיו של המלט לנקום את רצח אביו, מוצגת הבחירה ב"סקילה וכריבדיס" בין חיים וספרות כלא-אפשרית ולכן מיותרת. ג'ויס, בעזרת סטיבן דדאלוס, אחד משני גבורי "יוליסס", מציג את הכתיבה כשואבת מביצת החיים. המתנגדים לטיעון של דדאלוס, שדמויותיהם מבוססות על אנשים שבפועל אף הערימו קשיים על הוצאתו לאור של "יוליסס", מעדיפים לראות באומנות ובכתיבה חתירה אחר מהות נשגבת, קדושה, ולכן מנותקת מחיי חולין. שיחתם היא דיון פילוסופי בצהריי היום, אפלטון מול אריסטוטלס. מורה מול תלמיד. אידיאה ופרקטיקה. השיחה מתחילה בדבריו של תומאס ויליאם ליסטר, מתרגם, עורך והספרן הראשי שבמשרדו נפגשת החבורה. "אדיב, כדי לרצותם, הספרן הקוויקר ימיים כחתול; -והרי יש לנו, תסכימו איתי, אותם דפים דגולים ב"וילהם מייסטר"?" ( תרגום יוליסס, יעל רנן, הוצאת מחברות לספרות). סטיבן בחדר כדי להסכים עם אף לא אחד מהנוכחים.
לקריאה:
דה-קופ ולה-זוז
מהתלים בנצח
אימוני הבוקר של האקדמיה לטניס. בגלל מספרם הרב של התלמידים והמגרשים הפנויים, מתאמנים הבוגרים והמצטיינים ראשונים, עם קרני האור הראשונות. האימונים DRILL קידוח נעשים בפיקוחם של המורים התורנים לאותו יום. נוהל האימון קבוע ומדובר על סוגי מסירות והקפצות בין המגרשים.. לכל סוג מגרש יש את האמון שלו והתלמידים עוברים לפי זמנים. בכל מגרש מתאמנים כארבעה שחקנים, שניים בכל צד של הרשת. כל שחקן מאמץ ומקבע מניירות יחודיות לו לאימון בשעה כל כך קשה. בסוף האימון, מדי יום, הם נאלצים לשמוע את גערות שחיט המאמן הראשי, יוצא גרמניה, שבשתיקותיו בתוך המשפט מדגיש את דבריו...[ מתוך הקריאה בעמ' 465-9 שם הפרק 9 בנובמבר שנת תחתוני בוגר סיעודי]
לקריאה:
סיפורים שהארץ אהב
לקריאה:
חוט השדרה של הסיפור העדין הזה הוא באופן מילולי זקיפות קומתה של הסבתא. למרות מצבה הגופני והשכלי המדרדר, למרות עיוורונה המתמשך, שומרת הסבתא על גאווה, דעתנות ותחושת בעלת הבית שלא מתירים לקורא או לסביבתה הקרובה לשקוע לסנטימנטליות או עצבות של סוף החיים. סיפורה של הסבתא נגלל מכמה זוויות: שלה, של נכדתה, של חתנה שמגיע לביקור ושל הגנן. הזיכרונות וסיפורי הסבתא על ילדותה ברוסיה לפני המהפכה הוטבעו בדמיונה של הנכדה הקטנה בצורה כה מוחשית, שהקשר בינן לא ניתק למרות המרחק. בזכות הסבתא, הילדה יודעת שהעבר תמיד נוכח ולכן אין צורך לשקוע בנוסטלגיה מתקתקה....[על "פקעת שערך העכברי" סיפור מאת סנאית גיסיס]
שתיים דובים
מאיר שָׁלֵו הוא "גולני שלי" הפרטי בספרות א"י. והעובדה שמילותיו עדין מנסחות קהילתי, בטווח ראייתי ראויה להרהור. שלו מבוגר בחמש עשרה שנה ממני ובשש שנים מגבי אשכנזי, הגולנצ'יק שטיפס הכי גבוה. אשכנזי היה מג"ד 51 שהייתי חייל ב- 13. השמועה על אוזן הערבי שתלויה על האפוד למבצעים מיוחדים של אשכנזי, נעלה דיונים רבים בשאלות נכבדות מאוד לחייל צעיר - מי הכי חפ"ש, קרבי, מורעל וכיו"ב. לא יכולתי שלא לחשוב על האוזן כשהתחלתי לקרוא. הספר מתחיל בנזיפה. בחור עב בשר מתעכב מסיבות טכניות למשך תשעה צלצולים עד שעונה לטלפון. המתקשר ספר צלצולים ועב הבשר לא מכחיש.
לקריאה:
