סופשנחת
קורא את מייקל קאנינגהם
יש ספרים שמרביצים, מפתים, כופים, מוליכים באף או מושכים בריח. במקרה של קנינגהם, שלושה נתיבי ריח, שלוש דמויות, קצת מתים הרבה תנועה אין מיי ליטל טאון איי גרו אפ בליבינג גוד קיפס איז אייס און אס אול, אנד היא יוזד 2 לין אפון מי אז איי פלדג' אליג'נס 2 דה ווול....נאסינג באט דה דת' אנד דאיינג אין מיי ליטל טאון #סופשנחת
...בעשר ושלושים זרקה את הטלפון הסלולרי שלה לתוך התיק והלכה למשרדה של ריטה דאן באוניברסיטת ניו-יורק. דאן עבדה בבניין ברחוב ווירוורלי. אחד מאותם בנינים, קט לא ידעה איזה מהם בדיוק, היה סדנת היזע שבה פרצה הדליקה. היא הכירה את הסיפור רק במעורפל – היציאות נחסמו כדי למנוע מן העובדות לחמוק מן העבודה לפני תום המשמרת שלהן. משהו כזה...."שלום," אמרה קט. היא נתנה לריטה דאן להסתגל. איש מעולם לא אמר, את לא נשמעת שחורה בטלפון. אבל ההרהור הזה חלף אצל כולם....."ובכן," אמרה ריטה דאן "את רוצה לדעת קצת יותר על מר ויטמן."... "זה קשור למקרה שאני חוקרת.".... "נגיד, מן הצהרה. אם מישהו אומר לך 'אני במשפחה'. לאור ויטמן. "טוב, ויטמן הזדהה עם כולם. אצל ויטמן אין חיים חסרי משמעות. יש בעלי טחנות ויש פועלי טחנות, יש גבירות נעלות ויש פרוצות, והוא מסרב להעדיף את האחד על פני האחר, כולם ראויים ומרתקים בעיניו, כולם מופלאים בעיניו."... "אם מישהו אומר, 'כולנו עובדים בשביל החברה.' על פי ויטמן." "הממ. כאן הייתי יכולה להסתכן קצת, אני חושבת." "בבקשה." "טוב. כשויטמן פרסם את המהדורה הראשונה של 'עלי עשב', המהפכה התעשייתית היתה בעיצומה. אנשים שחיו בחוות דורות על דורות עברו כולם לערים בתקווה להתעשר." "ו..." "וקומץ מהם באמת התעשר, כל האחרים, כמעט בלי יוצא מן הכלל, עבדו במשמרות של 12 שעות בבתי חרושת, 6 ימים בשבוע, זה היה סופו של העולם האגררי וראשיתו של העולם הממוכן. האם ידעת שהזמן העולמי לא היה קיים עד סוף המאה ה-19? השעה היתה שתיים בכפר אחד, ושלוש בכפר אחר. רק עם הקמת רשת מסילות הברזל הכלל-יבשתית נאלצו כולם להסכים מתי השעה שתיים ומתי השעה שלוש, כדי שאפשר יהיה להפעיל את הרכבות. נדרש דור שלם כדי לשכנע אנשים שהם חייבים להתייצב לעבודה בכל יום באותה שעה."
[עשבי פרא/מייקל קנינגהם עמ' 172 מסע הצלב של הילדים תרגום: כרמית גיא אחרית דבר: עודד פלד]
כל פעם צריך להזכיר לעצמי שלא בכוונה מביאים אותי לפינה של פייט/פלייט. בעיקר אלו שהתרגלו לברירת הבריחה. כניעה היא בריחה או לוחמה תהיתי משהסתיים פרק הבוקר שנכבש ללא קרב על ידי דרופאד, סגנון מוסיקלי מאופיין בצלילים נמוכים ובהפקה איטית של צליל, המתנה הכי הכי שהודו נתנה לי. אושו הוא לא הודו. אלואושה תשמור איזה מכה הייתי חוטף ממנו לו הייתי אומר לו את זה, מצמצם את התוצר המופלא ששדרג את שטיפות המוח של ג'אינה והמאה ה-20 לחמוק מגועל הלכלוך, בערות ועוני שנצבעו בצבעי רוחניות סביבו #סופשנחת
רק מהמחשבה שתשאל אותי איך הריבה קניתי 4 קילו קמח ב 10.90, לשתי בצק ובכלל ניסיתי לעקוב אחר ההוראות עד ששכחתי בתנור ויצא חלקראנצ'י לשבת הכי כמו שאוהב #סופשנחת
Yorumlar