סופשנחת
לא תמיד הספר שרוצה אבל תמיד הספר שזקוק ממממ.... #סופשנחת
[תמונה של ספר] "......לפתע נגלתה לו. ישבה על אחת המכוניות וליהגה בטלפון הסלולרי. הוא קרב אליה ושמע את קולה נושף מילים עייפות, הברות קצרות שקורסות בסופן אל הצרידות המוכרת. בערגה עמל איך עמל לפענח את כוונותיה. ראה אותה בשמלה אדומה הדבוקה לגופה – קו המותן גבוה, השרוולים קצרים ועליהם רקומים מיני סלסולים קלסיים – ומבעד לשמלה נצצה החזיה הלבנה שקנתה לה אמה ליום הולדתה. הסומק העז על לחייה שיווה לפניה מלאכותיות זרה. בידה שיחקה ברצועת הסנדל ועיניה צפו הרחק. מכונית חולפת שילחה בה אלומת אור, והיא נרתעה לאחור כאילו האלומה מפלחת את גופה, הניפה את ידיה לסוכך על עיניה. הסנדל נפל על החול בלי ללכוד את תשומת לבה. הוא בהה בעור שמתחת לעיניה, צללים שחורים שעליהם נמשך מייק-אפ שהתגבש לפירורים בצבע החול. אצבעות לפתה את ידה השמאלית לפתו את שולי השמלה, כמבקשת למנוע את התנפנפותה, ושערות זהובות סמרו להן במעלה הזרוע הצמודה למותניים. שפתיה נצמדו כמו ננעלו מפני אויבים ערטילאיים. המכונית חלפה ונועה נותרה משותקת. דקה עברה, ומובסת התכופפה אט-אט לגשש אחר הסנדל. קול האיץ בו לקרוב אליה. גופו נע לעברה והוא הזה איך יפרוט באצבעותיו על גופה בכל המחוזות שבהם היא אוהבת שייגעו בה. ועד מהרה עצר. כבר חודשים כבר לא היה כה קרוב אליה, ודווקא הקרבה חשפה באכזריות את הגבול שהוא אינו רשאי לחצות, תפס שהוא רחוק, שאינו יכול להושיט יד, ללחוש לה נחמות, שלחמלתו אין פורקן. צפה בה כשניערה את החול מהסנדל ותנועותיה רפות, וכמה רצה לנקותו מהחול ולהנעילה בעדינות. מבטו נישא מעלה, אל אלגול הבוהק בקבוצת הכוכבים פרסיאוס, שמדי לילה הקפידה לחפש בטלסקופ. בעבר הרחוק כינו אותו "כוכב השטן", כיוון שבהירותו משתנה ללא הרף. "מאות שנים חשבו שמדובר בכוכב משונה אחד,"סיפרה לו, "עד שיום אחד גילו שהסיבה שהוא משתנה היא שבעצם אלה שני כוכבים שחגים אחד סביב השני, והכהה יותר מאפיל חלקית על הבהיר."......" [מחזיר החלומות/ניר ברעם ע"מ 81]
Vardhan Le Zuz נמצא עם דין אהרוני רולנד וNess Harari בRothschild Boulevard. #מאהמטרמהבית
באנו בשביל לא לעזור כי עקרונית בעד להשאיר את הפרויקט היפיפה הזה ולשלם קנסות ...לא שואלים אותי אבל פור דה רקורד וכו׳...#סופשנחת
התיישבנו הגרעין המשפחתי המצומצם בספסל שבגינה מזרחית לאחוזה. פטפטנו על הא ודא והראיתי להם תמונות מתערוכת מאה-מטר-מהבית שננעלה [והשאירה מספיק עקבות ללכת אחריה בשדרת העיר האהובה מחשמונאים עד שנקין] כולל פגישת נכד וסבתא שחלון זכוכית מפריד בינם. . הם לא רצו להצטלם כי נורא חם ומזיעים ומבחינתם היו מבריחים אותי לתוך מבצר הקורונה, לשתות קפה במזגן. למזלי רובין נתנה לי תירוץ לא להיכנס ויכולתי לשחק אותה המבוגר האחראי לכבוד המשפחה, זה שחרד לא להיתפס
#סופשנחת #מאהמטרמהבית - נעילה
