סופשנחת

דרמות, תקלות, פותחים פגישה חדשה [ https://us02web.zoom.us/j/9389321191] וממשיכים #סופשנחת

עדין יש מדוזות אבל הים התחיל להתנקות...גם מנופשישות, איומים עוזרים והיינו פחות סרדינים בחוף. דוד ואני התרווחנו במטקות ובהפסקות התרווח בחול וצפה בבגדות ים וקצת בי מתרסק על גלים "...השדה חולק לארבעה חלקים לפי מספר מסגרות הייבוש שנציב., וברקלד קצר את העשב בקו ישר לאורך אמצע החלק הראשון. כמה מטרים משולי השדה תקענו באלכסון בעזרת קורנס יתד חזקה באדמה, ליפפנו סביב היתד את קצהו של אחד מגלילי חוט התייל והידקנו היטב, ואחר כך הרמתי את הסליל בשתי הידיות שבהקו מרוב שימוש, ותוך הליכה אחורנית בשטח שקצר ברקלד שחררתי את החוט ווידאתי שהוא מתוח. זו היתה עבודה מפרכת, ואחרי מטרים מעטים חשתי כאב בפרקי הידיים משום היה עלי לעשות בסליל הכבד שלוש פעולות בוז בזמן והשרירים עדין לא התחממו. ככול שהסליל נגול כן הסליל נעשה קל יותר, אבל אז כבר הייתי עייף מאוד, וחשתי פתאום מעין התנגדות בכל מה שהוא גשמי עד שהתעורר בי זעם וחשבתי, לעזאזל שלא יראו בי עירוני חלשלוש, ובשום אופן לא רציתי שאמא של יון תבחין בזה במבטה הכחול המסנוור, אני עצמי מחליט מתי כואב לי, ואם יראו עלי או לא, לכן דחקתי את הכאב לתוך הגוף שלא ייראה בפני, והנפתי את הסליל, והחוט נפרש עד שהגעתי לקצה השדה, ושם הנחתי את הסליל עם חוט התיל המתוח בעשב הזיפים הקצרים שזה עתה נקצרו, מתאמץ בכל מאודי להיראות שלו, ובאותה שלווה הזדקפתי ותחבתי את ידי בכיסים והנחתי לכתפי לשקוע, חשתי כאילו דקירות סכין מפלחות את עורפי, אבל אני פסעתי לאט לכיוון האחרים. כשחלפתי על פני אבי הרים את כמו במקרה, ליטף את ראשי ואמר בקול שקט: "עשית את זה מצוין." וזה הספיק. הכאב נעלם, וכבר הייתי מוכן למשימה הבאה. ברקלד סיים לקצור את החלק הראשון של השדה.... [יוצאים לגנוב סוסים/פר פטרסון] #סופשנחת