סופשנחת

כשהחזרתי את הספר נזכרתי ששישי שעבר כתבתי,צילמתי ולא העליתי... אז הנה: האור עולה מאוחר, בשמונה. ניצלתי את סופלילה ושחר לגמור את הספר המקסים והעצוב אחות שמש/דרור בורשטיין. אוהב לקרוא אותו דווקא כי הדמויות שלו לרוב חכמות ורהוטות כאלו, ואין לי הזדהות איתן. הסך הכול הוא שאוחז ומוליך אותי בכתיבתו לאט ובעדינות. הספר הוא בין השאר תיאור מדויק של מלנכוליה עמוקה שהדרך היחידה להיפטר ממנה היא להתאבד, יש בספר סצנה מצחיקה עם רופא (אביו של הגיבור עומד לתרום כליה לבנו) שהרגשתי שחייב להעתיק עבור Mati Ale והכליה שלו ולספר על ריבוד חיים ספרים שקרה; באחד הפרקים קורה מפגש בין האחות והאח עם אקס אסטרונאוט שהגיע לכנרת לצפות בליקוי חמה. כמה שעות קודם פרק שלם בסדרה ״הכתר״ התעסק במשבר חיים של פיליפ, הדוכס מאדינבורו, בעלה של המלכה. בסוף שנות השישים, בזמן שיגור אפולו 11, שבעקבותיו מבקש הדוכס/בעל שיחה פרטית עם האסטרונאוטים לאחר חזרתם מהירח הגיעו ללונדון במסגרת מסע שיווק לחלל. דורית ואורי , האח והאחות, מאזינים פעורי פה למרות ספקנותם שמא האסטרונאוט אכן אסטרונאוט ממש כמונו. השיחה בין פיליפ לאסטרונאוטים שרק רוצים לדעת איך זה לגור ולנווט בארמון עם מאות חדרים משיבה אותו חזרה לכנסיה. "...אני אסביר לך קצת מה זה הכליה ומה אנחנו עושים, לפני שאתה חותם, אמר הרופא ועמוס רצה לומר, לא, לא משנה, אני מעדיף לא לדעת, אבל לא אמר את זה כמובן,, וכן אמר, בשמחה, והרופא אמר, בשביל מה אתה צריך כליות, כש לך מושג, ועמוס אמר, "אולי שכחתי", והרופא אמר, אני אזכיר לך. כולנו למדנו את זה בבית ספר יסודי, אבל כל מה שלמדנו שם שכחנו, , שכחנו גם את המכות שחטפנו ואת העונשים, זו העסקה, לשכוח הכול, מחיקה מלאה. גם הכליות נמחקות, גם החשבון, אני היום כבר לא יודע את לוח הכפל, שמונה כפול שש, תשע כפול שבע, אין לי כבר מושג. וכל המלכים של ספר מלכים. העבודה העיקרית של הכליות זה להרגיש כמה נתרן ואשלגן יש לך בגוף ולווסת את הכמות, אבל יש לכליות עוד תפקידים, שלא תחשוב שזה הכול, אתם מדברים על המוח ועל כמה פעולת שהוא יודע לעשות בבת אחת, לראות טלווויזיה וללעוס מסטיק בו-זמנית, למשל, אבל הכליות והכבד הם איברים יותר מדהימים מהמוח, מוח זה דבר פשוט, אני חושב על המוח כמו הדוד שבא בחגים פעם בשנה, והוא יודע לעשות את הטריקים שלו, שכולם כבר מכירים, מוציא מזלג מהאוזן ומדליק גפרור על הציפורן ומנגן וויאלדי על מסרק, וכולם מרוצים מאוד ומוחאים כפיים, אבל הכליות,, הכליות האלו שתי הדודות האלמנות שאף אחד לא מתייחס אליהן, יושבות בצד ואוכלת בקושי לפת, אבל אז במקרה מגלים שהן מתנדבות בעמותות של בעלי חיים והצילו כבר 4000 חתול כל אחת. אני מקווה שאתה עוקב אחרי, אמר הרופא, אני מדבר על הכליות שלך. הדם יוצא מהמשאבה, מהלב, ומהר מאוד מגיע לכליות שלך, חלק עולה לך למעלה לראש , אבל הרבה מאוד יורד ישר למטה, ושם מחכות שתי האלמנות, כלומר הכליות, אני אומר "כליות", אבל מדובר במיליון נפרונים מכל כליה, הדם שהיה בזרימצה יפה בציניור מתפצל פתאום למיליון זרמים דקיקים, ממש עכשיו זה קורה בך, מאחורי הגב, מיליון, מיליון, מיליון, התרגש הרופא...."[אחות שמש/דרור בורשטיין ע"מ ] הרופא עוד ממשיך... אני עולה להר ולא אעשה שום ספוילר לסצנה כי היא סצנת תעלול בעלול שכזאת #סופשנחת