סופשנחת
"חזרתי היישר לזרועותיה. אני אומר לזרועותיה כי ברגע שפתחה את הדלת וראיתי אותה קיבלתי התקף חזק ונפלתי עליה. היא הגנה עלי ומנעה ממני להיפגע. השכיבה אותי על הצד, והניחה לי משהו רך מתחת לראש, כדי שנוזלים יוכלו לצאת מן הפה. בעדינות, בלי להפעיל כוח רב מדי על הגוף. גם לא ניחסתה למנוע ממני את התנועות ולא לחסום את הפרכוס. לא איבדתי את ההכרה." [ תאי עצב/יעקב בוצ'ן] למרות השעתיים בבוקר שולדאק החשמלאי הגולש ומכור לקארבר השקיע בלנסות להציל את הדוד, בלילה הפקק קפץ בבום ענק והשחיר את סביבתו בלוח החשמל, מוודא הריגה [חג מים מלא ספרים ואמבטיות אולד סקול מאתגרות, הרתחת מים בסירים על הגז וכיו"ב ]
רווחת החג, חובת הסחת דעת מיוליסס ומועקת תאי עצב/יעקב בוצ'ן סייעו לי לאחות את הנתק עם הפנטזיה. המעבר מחלק א' [בחיפוש ריפוי/הקלה ממחלת פרכסת מתגלגל הגיבור לזוגיות עם אשת חברו הטוב] לחלק ב' [מורה לתנ"ך חווה משבר נפשי מתגלגל] רקעים אחר להתמקדות בחקירה אינטימית של יחסי גבר-אשה, דרכו האפשרית היחידה של המספר להכיר את עצמו, את החיים שנכפו עליו. בפער בין החלקים מתגורר לו המחבר ואני דולק אחריו. כמו אבנר שץ העברית של יעקב בוצ'ן ממקמת אותי בישראל ומיד פולטת אותי. היחס למים כמוצא וריפוי, שחיים בתוכן, אהבה וצורך צמא ורוויה. איך זיהו אותך שואל טיריון לניסטר הגמד את אחיו ג'ימי המעצבן שנתפס על ידי נאמני חאליסי. ג'ימי מרים את ידו התותבת. ולא חשבת להסתיר אותה?...אההה סרסיי [האחת שרוצה ולוקחת] תמיד אמרה שאני טיפש. בזכותך שרדתי את הילדות אומר טיריון, משחרר אותו ונותן עוד הזדמנות לבית לניסטר. אופפפ...שלא יהרגו לי את חאליסי #סופשנחת
