סופשנחת

ספר הגברים/ננו שבתאי "....ואז הוא הורה לי ללכת למיני ידעונים ויום אחד גרר אותיעם שחר לאיזו גוצה שחורה שקראה בידי ובכוס הקפה השחור הטורקי ואחר כך גם ניסתה להפנט אותי כדי שאזכר ואשתחרר, אבל לא ראיתי בהפנוטי שום דבר נורא. רק נזכרתי איך כילדה הייתי כל כך מחכה לימי ההולדת העליזים בבית של סבא וסבתא , המסודר והנעים, עם כל בני הדודים, ובציורים שהיינו מציירים על דפי תוכניות הבתים של סבי הכיטקט העדין ובפרצי הצחוק הגבוהים והנדרים של בנותיו, שהיו דודותיו ואמי,ובמתנות שהיינו מכינים איש לרעהו, ובקונצרטים שהיינו מנגנים, כל ילד וכלי הנגינה שלו,ובתהלוכת התחפושות הפרועה והעולצת ובריקודים הפראיים על רקע זורבה היווני ובאבי שהיה מצחיק בהצגותיו הגסות במתכוון עד שסבי כאירופאי מאופק ומנומס כמעט היה משתי במכנסיו והיינו מתפקעים מצחוק, וכל השיגועים של בני דודיי הנחמדים, והשינה המשותפת והנדירה שלעתים התרחשה אחרי חגים, וכל הארוחות הטעימות ועוגת הפירות עם הג'לי והקצפת שהמציאה דודתי הרקדנית, שהיתה מבשלת כקוסמת תוך הרמת רגליים מרשימות וצעדי ריקוד גמישים, וכל זה בבגדים נהדרים שתפרה לעצמה מבדי קטיפה ומשי צבעוניים. ואיך זה שרציתי להידמות לה וכמה הייתי גאה על זה שנולדנו באותו חודש בשנה וחגגנו יחדיו ורקדנו בלט, והייתי אז כמו ילדתה הקטנה עם עתיד שמח ודומה לשלה ועברתי בהצטיינות את כל מבחני הגמישות והחן שהיתה מבצעת בי בצחוק ובחן ושלל של זכרונות טובים שלא היה מקום לתארם שם אך גרמו לי בוודאי לבכות, ממש לגעות בקול בשטף של דמעות במאורה של הגוצה, ולא בגלל גילוי העריות שלא נברא ולא התגלה אלא דווקא בגלל יפי הבריאה וכל העושר והמתנות שניתנו לי בזרים ובצרורות, במופתים ובאותות, ואיפה איפה הן היום?" חצי הספר בערך. אחרי שבמשך שלושה חודשים בספריה שכבנו בשלישיה עם המשורר,רוחניק האמן הצעיר הבן של המגיש הקבן המורה הדלקן שלושה שחקנים המאונן הרופא המושלם האמן הזקן הפסיכולג העברה נגדית הגעתי למורה הדרך - אדמה חרוכה. תזמון מושלם אפילו פוליטית. הספר הראשון בספריה שלי. קצת התבאסתי שהספרנית רק רשמה בכתב יד ברור את מועד ההחזרה ולא כמו פעם, ביסודי, שכתבו את שם הקורא/ת, אבל מה זה לעומת העונג של ספר בספריה במיטה. בלי רובין היא עדיין מיוחמת ושתדמם על הרצפה. הסצנה אצל הידעונית שהחזירה אותה לאירועי יומולדת במשפחתה הזכירו לי את מסיבת המשפחה בפתיחה של הסנדק, מצאתי רק קליפ ערוך מהסרט, קמאו, העתק של העתק, בבואת יחסי אני למשפחה #סופשנחת