ממלכתיבחגים; פרק א ;WAWA

באת לחגוג איתי יומולדת של אורגניזים מושלם על כדור אמר לי יובל בקול מתכתי עמוק ובקצב מדויק של דיבור כשנכנסתי. הוא גבוה ממני בראש מאחוריו גדי לש בצק מאחוריו הוריו, דרוכים. נשמתי שהיה לי שכל להוריד ראש לפני העבודה. איזה שאלה עניתי, ברור. במהלך הכנת סלטים, פסטה והכנות לכל מה שתנור עושה לבצק: א- ויתרתי על האמא כמתווכת ביננו ב- הוא רצה שמוצאי יהיה מאוסטרליה שזה בסדר גמור אבל לא הסכמתי להסביר לו מי הם האבורג'ינים מה שאילץ אותו להפסיק את ערוץ הופ ולחפש בעצמו עם המקלדת במסך הענק. ג- היססתי אבל איכשהו לא בא לשקר כששאל אותי אם נותחתי. הוא הוטרד מתשובתי שהורידו לי שליש מעיים, בשאלת הכאב שחווה אורגניזים קצוץ-איבר והאתיקה של לפגוע באורגניזים מושלם. התגליתי כאגוז קשה עבורו לגבי חיבוקים. הוא ניסה לתחמן אבל ננזלתי מלפיפתו. ראיתי אותו מופתע כשהשתחלתי ממנו משאיר אותו עומד כפסל. לפני שיצא מקיפאונו הרחתי מה הוא הולך לעשות ואמרתי לו אם אתה מתכונן לעשות לי שיימינג לפני אמא שלך תדע לך שאני חסין. הרגשתי שהוא מאמין לי אבל היה מדי על אוטומאט בשביל להפסיק את זה. הוא הלשין לאמא שלו. כמובן שלא עזר לו. אט אט הגיעו אורחים והנושא נשכח עם החם והמנחם שהשף הוציא מהטבון. אחרי ששטפתי עצמי במים ובכתיבת רצף שתשחרר מה שהיה שמתי סוליד סטיל והתחלתי להרעיף על עצמי מתוק. האחרונה שהתרגזה התנצלה וטיהרה את האווירה. הלכתי להתיישב על אדן אגן הטבילה בחצר שעוד מעט לא אראה ממנה את השקיעה ואז היה רשרוש וצב נחוש יצא לסיבוב. שיט, שכחתי לקחת חסה וכרוב שהכנו לאורגניזים הצב.

Living Colour - Type

להשאיל, ללכת לחנות ספרים או ספריה ולקרוא סיפור קצר לא יקרה יותר. הפנמתי. ההסתגלות לחדש היא הבעיה. בלי קשר לכלום שלח אורין לפני שבוע את הסיפור הקצר שלו לכיתת הכתיבה. לא קראתי אותו כי לא הספקתי ואולי משהו בי לא רצה לפתוח דוא"ל משלו. היה לי מספיק ממנו השבוע עם לרגל עבור מקום אחר שהתחלתי לקרוא שוב. הפרולוג (שמישהו כבר יעשה משהו) שזה סיפור שבהתחלה המספר יוצא מאניאק לחברה שלו ואיכשהו יוצא מזה בעזרת סיפור של ג'ון צ'יברס שהקריא לכיתה שהוא, המספר, מלמד. בהמשך עוד לפני המערכה הראשונה (פתח-דבר המלבה"ד מספר כיצד הגיע ספר זה לידיו) המספר יוצא מאניאק אמיתי שגונב ספר של מישהו אחר ומפרסם אותו. עכשיו, מה היה לנו פה? בראשון אנחנו מאמינים לגמרי. בשני אני, אנחנו כבר חושדים, זה כבר סיפור, בדיה, חלק ממסע הקסם המסתורי שחווית קריאה לוקחת. למה הספר נקרא באנגלית WITH MY LITTLE EYE ? רמז יחידי יש לי אבל רק בגלל שקראתי חצי ספר בסבב ראשון של קריאה הוא שמדובר במשחק על ביטוי. אורין משתמש בטכניקה של דיבור ישראלי מתורגם לאנגלית במכתב שהוא כותב ליהודים בתפוצות שבו הוא מציע את שירותיו הטובים. אפשר להניח שמדובר בסוג של מבט ששוטר נותן לעבריין צעצוע. ואולי בכלל העין הקטנה זה קצה הזין (הנימול) או ההפך מעיניו הגדולות של נרקיס שגרמו למבטו להדבק לבבואתו בביצה. שבוע אחרי, השבוע פרסם אותו אורין באתר הפתיליה. שמיים בלי ענן סימן.

ילדה ושמה קיבוץ מתוך קיבוץ. אסופה ב'. אחרי שתי פסקאות, מאתיים [אולי צריך לומר מאאתיים בגלל הניחוח הירושלמי בסיפור..... בית הספר שלנו נתברך בסופרים הרבה, הן מקרב הוריו-מקימיו, והן מדור ההמשך. אני מדבר על הורים כמאיר שלו, יצחק אורפז, אלי עמיר, דוד שיץ - וזה רק בשכבה שלי. גם היא הלכה ללמוד ספרות, אולי תחת ההשפעה החזקה של הסביבה הזו, ואולי גם כי הייתה מורה מיתולוגית לתחום (בתו של המשורר חיים גורי)] מילים מגיע המשפט שמכניס את הסיפור לקטגורית הסיפורים המבאסים והסיפורים שלו מבאסים במיוחד, בגלל השני או השלישי המבאס "בספר לרגל עבור מקום אחר" הפסקתי. אופפפפ ילדה מתאבדת. די, למה אני צריך את זה? כן, תודה אורין מסביר למה בסוף הסיפור אבל אני לא מקבל את ההסבר. לא יודע למה...אולי בגלל השבירה שלו מהנושא הקונקרטי של ילדה בת 15 שמתאבדת למשחקי מתמטיקה מגוחכים בכוונה. בינתיים לא מקבל

".....אלה [ההשערות שהועלו קודם מדוע היא התאבדה] כביכול מחשבות ספרותיות. אבל רק כביכול. ספרות, באמת, היא לא כזו. לא נועדה להשחית דבר. לא תכליתה למלא בורות, לקונות מהבהבות מן התהום. להיפך, הנה מה שלמדתי מהספרות; ספרות היא להצביע, לא לתת פשר. נערה שהתאבדה, היא ספרות. רכבת, זו כמעט פרודיה. אבל זו האמת, במקרה הזה, אז נציין אותה. אבל לא נאמר דבר שאינו אמת אף פעם. רק אמת נאמר. כי זה מה שצוותה לנו הספרות. את זה אולי למדתי מן ההתאבדות, שגרמה לי פתאום לחשוב על התחום הזה, שלא הקדשתי לו מחשבה יותרת. ספרות היא מעניינת, כי היא עשויה מהפרשים, ממרחקים. הסיפור הזה, למשל, כולו קורה בטווח האינסופי שבין המספר שלוש, למספר ארבע. למה, באמת שאיני יודע (כתבתי פעם הרצאה, על ההפרש בין שתיים לשלוש, ואולי התקדמתי מאז בספרה."

ב. סיכום שבועי

קאטה – רק בכיתה 2. ספרות עברית – לרגל עבור מקום אחר/אורין מוריס – הסיפור על מומו המבקר 3. ספרות מתורגמת – לא לארי ניבן/אנ.ספייס (אנגלית) 4. עיון –המילים והדברים/ מישל פוקו 5. קומיקס – לא 6. מדיה- "חוסר צדק פלילי", עמק סיליקון עונה 4 (הסדרה האהובה על רוברט פראנזן) 7. מדיה ישראלית – אשתו של גיורא שני פרקים (מוקרן אחרי גיא זוהר) 8. נגינה- מקפיד 9. רב מכר – רבע 1 חלק 2 מתקדם 10. יזמות- נסי

ויואב פגישה בתולעת ספרים, דיבור עם אליאנה

ג. יומנאי רשת

במידה מסוימת עד הפוסט הזה שהופיע בקיר קצת אחרי שציפר סיבך אותי עם הבחורה ראיתי בדליט/מחיקה סוג של דאוס אקס מכינה כמו בכוכב המזלות כשכוכב האופק חותך את ההחלטות של הכוכב הראשי. לפעמים ייחסתי פרנויה ושיקולים דומים. ראיתי במחיקה פעולה גרפית כמו ריגושון שמספק מידע מאחורי הקלעים אבל לא החשבתי, עלאק שכחתי בתור מודחק, את עניין השליטה, הנשייה והתשוקה. אחחחח התשוקה, כמה טוב שאפשר להסב אותה עובר תקופה מאוד מוזרה. מחד זורמת לה גרסה 5 בקצב שלא הכרתי ומאידך מתקשה בכתיבתי היומנאית. בשבועות הקרובים במסגרת סדרת החגים אשמח לקרוא סיפור ישראלי קצר עם מי מכם/ן, אתם/ן תבחרו, ולנהל שיחה עליו בקיר. אז אם מעניין אותכם/ן מדובר בזריקת כפפה. [בשלוש השנים האחרונות בחרתי בעצמי וכתבתי. באל לי לשנות:] הפעם התחכמתי, העתקתי ושמתי בצד ליתר בטחון כי ידוע שמי שמתמכר למחיקה לא יכול להיגמל ובטח לא בראש השנה #WAWAחגימבממלכתי פרק א'

Doron Hamburger September 18 at 9:20pm · לפעמים, אם אני כותב פוסט, כמו עכשיו, וכבר עושים לי עליו לייקים, אבל אז, משום מה, מחליט שאני מוחק אותו, כשאני לוחץ דיליט, אני רואה לנגד עיני את הפוסט מתעופף בחלל העמוק ואת המלייקקים נתפסים בו בשארית כוחותיהם בדרכם אל תהום הנשייה (תמיד נשמע לי כמו כינוי לאיבר מין הנשי)

מת עליה. לולא היא הייתי חווה עוד יותר את יסורי פתיחת הסדרה החדשה. דווקא מתאים לי פאקן סטייטמנט לבאות #WAWAחגיםממלכתי פרק א'

לא בטוח שזה היה חכם אבל טוב שיהיה. תרגולת חגים יצאה מוקדם, ככה זה שלא שולטים על יצרים מעתה כל דבר ישמח ויגרום לי להזיל דמעות באחת הללויה. חלון אחד בהשהייה חיננית בין תמונה לקול בשידור המצעד, זאת השנה של המסך הלבן אם כבר אז כבר. חלון אחד לשקם את שעולל ציפר לחיי האהבה שלי כשמחק לי את הפוסט מתנה לאהבה שהחזיר מחזיר אהבות קדומות. ואיתה זה על טיפות ומילה לא נכונה ובווום עונש כואב. למה הוא עשה לי את זה ציפר. אפילו לא שמרתי לא...כלום. הייתי בהלם כמו שהייתי בהלם כשאוריין העלים את עצמו או איילה עשתה לי בלוק ושאר העונשים הדיגיטאלים האלה שרק פאקנצעירימ.ות יודעות. ובכן. דרלינג...מאלו שאפשר להם דרלינג בכל מצב גם כשאנחנו לא בדרלינג לגמרי #WAWAממלכתיבחגים פרק א'

ד- תמונות של שנה אחרונה, בעיקר אוגוסט שבא לי לשים

מאירה בדרך לשיעור של אורין

עם ערן רובינפלד ונסי בתערוכה של ערן

אורין ומאירה שיעור אחרון

נשארה חסרה תמונה של רנג'יט ושלי על הספסל ברוטשילד שלא הועלתה ובניגוד לאינטואיציה גם לא הורדה ונמחקה כהשיאומי עבר לעולם שכולו שיאומת