קאטהסהפיני.סיבוב שני. קוף; פרק י"א

44

שמאל בחתול, שיוף יד ימין ביד שמאל

9

45

עלה על הסוס בימין

9

משקל על שמאל. גב כף יד שמאל מחליק מזרוע-אמה ימין ומגנה על הראש. ימין מכה מקבילה לברך. רגל בועטת

46

עלה על הסוס בשמאל

9

משקל על ימין. גב כף יד ימין מחליק מזרוע-אמה שמאל ומגנה על הראש. שמאל מכה מקבילה לברך. רגל בועטת

47

סבוב ובעיטת עקב שמאל

3

רגל שמאל חוזרת אחר הבעיטה מאחורי עקב ימין. ירידה קלה והעברת משקל לימין ובעיטה בעקב שמאל

48

צעד והברשת ברך

3

הברשה ביד שמאל ברך שמאל. העברת משקל לשמאל וצעד בימין, יד ימין נשלחת קדימה

49

שתילת אורז

3

משקל על ימין שתי זרועות בגובה 5 נמוך

50

בוקס לביצים

3

רגל שמאל מדלגת גופה. יד שמאל מגנה על לחי ימין. ימין, אגרוף בוהן למטה, יורד מג1 לג5

51

סבוב פרפר

9

העברת משקל לימין, סבוב כף רגל עם אצבעות, העברת משקל לשמאל

אחרי ים, העלאה ליומנאי של #סופשנחת וחלקים ב' ו-ג' של הפוסטים הכמעט אחרונים בסדרה לפני החגים, יצאתי לסיבוב עם רובין בבית רומנו, לראות מה קורה, איך מתפתח לפני שיהיה בלגן לגמרי, ולבדוק אם באמת ארצה חולצה קול "הקמפוס 1995-2017". אני לא. החולצה תסמן סיום תקופה, לא רוצה, ונו טוב...בלאו הכי היא בלבן ואז גם לא אלך איתה. מספר החולצות מוגבל והודיעו שכדאי להזדרז. בבית המתינה לי הודעה מברט שממנה השתמע שהיא משאירה כרגיל את האופציה פתוחה שלא להגיע. אופציית ההגעה שכבר סוכמה ברביעי חמישי שכזה הושהתה בערב שישי כי כתבתי משהו שעיצבן אותה. ירדתי מהקיר ונמלטתי לסדרה עד שישכך הזעם או עד שיגיע הזמן שקבענו ובעיקר מהאפשרות נוספת, שהתחילה כשחזרתי מהתדר וזה שהיא מתחילה לעלות בפייס. לא הכן/לא תגובה, מה לחבב ולכתוב אלא השיתוק שחש כששאלה שכזאת מתעוררת. וזהו, נגמר העונג. במקרה שלנו, שנינו דוברי אותה שפה, אם נחסמת הדרך לחילופי מילים מחוץ לגוף נשללת האפשרות המעשית לחילופי אנרגיה בתוכו. אני חושד בה שהיא מתענגת מהביטול, מההתלבטות אם כן או לא, זה כל כך מוכר לה. היא במסלול ידוע. אני מתקשה לחזר, לשדל. לא אכפת לי ללמוד, היא יודעת. אבל אי אפשר ללמוד כשמפחדים. אם לא מדברים על מה שעומד על הפרק ורק זזים סביבו נהיה הדיבור בצל איום קיום פגישה ששנינו רוצים גורם למועקה. שונא להיות במצב של תלות והמתנה, מאשש את עמדת הקורבן והסביל ביחסים עם נשים, מחזק בניגוד לרצוני את דפוס הפעולה, מציב מראה של פחד, מכריח אותי להתייחס לרובד האמון בה, אמון שלא תפגע בי מול אמון שתפגע בי.

וזה מכעיס. גלי כעס עולים ועולים. כועס על זה שכועס וכועס על זה שכועס על זה שכועס. כי הרבה יותר גרוע להיות עצוב. על זה אני לא מוכן להיות עצוב. שומר את העצב שלי במדף נפרד במוח. כל השאר - מאסה אדירה של שרירים ותאים שמתחלפים, אותות חשמליים שנדלקים ונסגרים, אוכל שמתעכל במערכת התזונה, זרעים בשק אשכים - מתהפך לכעס.

כעס זה בסדר. מהבחינה הזאת היא עושה לי שירות טוב. אני מתקהה והעצב על המצב, עליה, עלי, על הבזבוז נפסק.

היא כתבה לי שהיא יודעת שזה לא קשור אלי וכו' וכו' שהפחד שלה מלהפסיק להרגיש יפה ונחשקת גובר עליה. כתבתי לה בתשובה שבדיוק גמרתי לקרוא את החיים ומה שלבשתי של שלי גרוס, ספר שרציתי לקרוא בגלל רווקותי החדשה וכן, בזמנו כשלקחתי אותו, זה היה בשביל להרשים אותה בתובנות נשיות. ליבי גרנות-בנאי גיבורת הספר, אשה גדולה פיסית, עיתונאית בעולם האופנה מתחילה לסכם תובנותיה לגבי דוגמניות בהצהרה שהיא דווקא מאמינה לאלו שמספרות שהן לא הרגישו יפות בילדותן אלא בהגיען לגיל נעורים. היא עצמה, שהרגישה יפה עד שהגיעה לגיל נעורים, מצאה שלאלו שמרגישות כך יש חור ענק בהערכה עצמית שלעולם לא יתאחה. היא מציינת שהחור הוא גם מנוע צמיחה שהופך אותן לשאפתניות ומוכנות יותר להתאמץ להתעלות מעל קשיי עולם האופנה. אמרתי גם שיש לי הרגשה ששלושת הנשים שהייתי איתן במערכות יחסים ארוכות חשו בילדותן יפות, כך שאני לא ממש יודע מה לעשות עם מישהי שצריכה להתמודד עם חור שכזה ואין לה שאיפה לתעל אותו לתחליף מופרך-רציני (מולטי סלפי) או רציני-מופרך (קריירה)

הקלילות של "החיים ומה שלבשתי" מייד לאחרי שתיית "המזכרות" נתן לי שוב מרץ להתחיל מחדש את הספר של אורין. הקשר לא ברור לי אלא מהידיעה שמה שמשרטט את דמותי הוא לא רק מה שאני קורא (רואה, צורך, שומע) אלא גם מה שנמנע ממנו. ברור היה שנמנעתי לסיים את קריאת הספר של אוריין בכוונה. אולי בגלל שהייתי לחוץ על הפתיח של רב-מכר והרגשתי מאויים. בסיפור הראשון חוזרת בטי (כינוי חיבה) הביתה לאחר יום צילומים ארוך שבו התגופפה לעיני כולם עם השחקן הראשי. בם (כינוי חיבה) שעודד אותה להופיע בסרט נפגע מהרכילות ומסרב להכניס אותה הביתה. בם נזכר בסיפור של ג'ון צ'יבר על סופר מזדקן ששומע מאשתו הצעירה על השתתפותה בסדנה ניסיונית שכללה אורגיה. בם, כותב מתוסכל שנאלץ להתפרנס כמורה, מפתיע בשיעור ספרות ונותן לתלמידים לקרוא סיפור שלא נמצא ברשימת ההכנה לבגרות. הוא עושה זאת כדי להדגים שספרות זה לא משהו שלומדים בשביל הבגרות וגם כדי להעלות את ערך עצמו בעיניו, להוכיח עצמאותו ושמותר לו ללמד מה שהוא רוצה.

ומה שהכי מגדיר אותי זה ההימנעות מלהמשיך עם הקאתה. משמר אותי בתסכול (כדי להוציא ברבמכר?) הגעתי למסקנה שגרסה חמישית היא לא צלילה לעומק אלא להיפך יציאה הדרגתית מהמים. זה היה דבר ראשון שאמרתי לתמתמ כשנפגשנו בתערוכה. [פספסתי לצלם אותה מביטה על התמונה, אחרי זה כבר אין סיכוי לסלפי לעזאזל]

וכך חלף היום ומוסיקת 106 מהתדר התנגנה. אפיק כך נשמע שאפנה אליו יותר מהשנה. הקירגיזית התקשרה,אמרה שהמורה לעברית התלוננה שקשה לה לתרגם ושזה מחמאה. סבבה אמרתי, מה זה אומר, שלישיה? לאט לאט היא אמרה, ונשמתי לרווחה. אמרתי לה שנשמתי לרווחה במקרה ולא שמעה את הנשיפה. אנחנו אוצר זה לזה, שנינו יודעים, עכשיו האתגר הוא לממש באופן תכוף ומסודר לעזאזל. וילינה עברה לשיחת עסקים. אקזיסטנס מטפלת בה יפה, היא בתוך הצגה של סיפור הצלחה, תענוג לצפייה. השמוליק התורן צלצל אליה והיא רצה אליו. מאיה ביקשה שאשלח את הפתיח של גרסה 5. מעולה, יש לי תירוץ ללא לצאת. גם לה אמרתי שחווית הסופר שלי התהפכה מצלילה מטה לעלייה איטית וקצובה מהעומק אל שטח פני המים.

ב. סיכום שבועי

1. קאטה –לא מתאמן, תקוע 2. ספרות עברית – החיים ומה שלבשתי/שלי גרוס פתח לי שוב בדרך פלא את הקריאה של לרגל עבור מקום אחר/אורין מוריס 3. ספרות מתורגמת – לא 4. עיון – מתחיל שוב את המילים והדברים/ מישל פוקו 5. קומיקס - לא 6. מדיה- עם כולם משחקי הכס פרק אחרון לעונה, קצה האגם (ג'ין קמפיון, הולי האנטר, בניו זילנד) עדיין מפחד להתחיל שוב את טווין פיקס 7. מדיה ישראלית – 8. נגינה- מקפיד. הבנתי שהואריאציה השניה בדיאבלי בעצם יותר קלה לנגינה. נס מביא חזרה את החיפושיות 9. רב מכר – חלק 2 פרק 23 ויטאלי השליך את הגופה, עשה את הלילה בטבחא ועכשיו מגיע לירדנית (להכניס יותר ישו לעזאזל או שלא) 10. יזמות- פגישה מוצלחת עם נס, קובעים שבוע הבא אותו דבר, פגישה משולשת עם יואב קובעים לשבוע הבא, לא נוסע לאשקלון, הבנתי את הרעיון, נמשיך שבוע הבא..

ג. יומנאי ברשת

Vardhan Le Zuz was watching Floyd Mayweather vs Conor McGregor Fight live stream. August 27 at 7:55am · Tel Aviv · ירגזית (לפי פס הגחון הצר) מתעקשת לדפוק על החלון מעל המחשב. כשפותח אותו, מאפשר לה להיכנס וגוזל חצי משטח הזכוכית שהיא יכולה להקיש עליה במרץ וסקרנות מרובה, היא נעלמת, עפה לעץ הקרוב בגינה, זה שהתייבש, ואחרי זה, כאילו נעלבה לגמרי מההצעה שלי שתיכנס ומגזילת מרחב ההקשה, היא ממשיכה לצאלון הענק מעבר לגדר. ככה בזריחה, בזמן הקרב שלפני הקרב הראשי בין מייווטר למקגרגור, והמשיך בקרב עצמו. אנחנו עושים ניסויי קרבה בזמן שמקגרגור, מהאמיצים הראשונים בקרב מעורב שעברו לאגרוף. עשה כמיטב יכולתו. האירי החזיק מעמד עשרה סיבובים, שזה יפה מאוד ומבטיח עוד אחלא קרב בשנה הקרובה. עכשיו אגרוף בנות. פותח שוב את החלון ומנמיך, אולי יותר מדי טסטוסטרון בשביל הירגזית, וזה השפיע. טוב, הנה סגרתי לך את החלון. הכול בסדר, בואי לתופף #קאטהסהפיני.סבוב שני. קוף פרק י"א

רעות שאלה אם ארצה לקרוא ולחוות דיעה אם כדאי לתת את המזכרות לאמא ואבא לקרוא. היא הוסיפה שהספר לא שלה שזה בבניעקובית להחזיר בהקדם כן כן לא לא. התגייסתי למשימה. מהדף הראשון נמסתי. איזה כייף שיש ספר שנותן פייט לסדרות וסמים. מרגש ליפול לעולם באקראי. מגגל דויד פואנקינוס וממשיך לקרוא על ספריו האחרים....בקלילות נכנסתי לנעלי פקיד המלון שרוצה לכתוב. הורים מבאסים ויש סבתא. הגיבור צופה בדממה באביו ושני אחיו, בניה, מכניעים ומכניסים אותה לבית אבות. ממממ...או קיי. עכשיו זה ממש טריקי כי אני לגמרי בפנים וכמו שאני גם אמא ואבא. לא שזה הם. הם בדיוק הפוך אבל זה מה שהם צריכים לקרוא? אכן שאלה. כשלעצמי כבר שבוי ורץ איתו חלקת חיים. יש אמא משתגעת, מחלימה ומפתיעה. יש אהבה ויש ילד. יש אלצהיימר ואב שוקע לעצבות. השתלב יופי עם הפרידה מקול הקמפוס. הרגשתי שבעדינות הספר ניקז איזה כעס שהיה לי עליהם על התעלמותם מהפייס ודבקותם בפורום. הפכתי חוסר מסוגלותם לתקווה, מצידי מזימה. למה שמישהו מהרעים לא יקנה ויארוז את התוכניות בלעזאזל לא משנה מה רק שלא יהיה עלי לשרך אוזני למותג רדיו אחר... השארתי שלושה עמודים אחרונים עירוי לחלומות בטוח ראו את הסרט #קאטהסהפיני.סיבוב שני. קוף פרק י"א

המזכרות https://www.youtube.com/watch?v=lsMthxGmDY4

אורין הפתיע ואמר שזאת פגישתנו האחרונה אבל איכשהו כשנגמר השיעור השתררה איזו אווירת שיכול להיות שלא. לא הסתלפפנו לפרידה למזל. דיברנו על מקבת, האחים קרמזוב וסגרנו מעגלים עם עוד כמה ספרים בדרך, אחרי זה עברתי ב צוותא תל אביב ל תשמעו סיפור גם כדי לדחות עוד קצת את בדיקת הגוש המוזר שהופיע לרובין בגב. אופפפפ. שם שוב דחיתי החלטה שאולי במקום בדיקה מהירה ללכת ישר להסרה. והגעתי הביתה בליל שידורים אחרון. מחר, הבנתי נכון? כשאחזור הבית לא יהיה מי שישדר בלי להתבלבל משהו עם שם נפלא כמו Dishwasher 1 with Soothing B by Sleep Baby Sleep למשל. חצות פלוס אפטרפלאו ואחרי זה מורפיום. לכל שדרנ.ית שהעלו לקיר תמונה שלהם בחדר עם המיקרופון ואוזניות ורמקולים הכי הכי שלחתי אמוג'י BYE BYE. פאק יהיה קשה, למי בדיוק מחזיקים אצבעות. כאילו מה יהיה שקט וצפייה חוזרת בפרק אחרון לעונה של משחקי הכס. יש משהו חלומי יעיל בהרגל של להירדם תוך כדי, יש לי סבב להצטייד בספויילרים שכן או לא ראיתי

קאטהסהפיני.סיבובשני.קוף פרק י"א קישור https://e.walla.co.il/item/3092587?utm_source=facebook&utm_medium=sharebutton&utm_term=social&utm_content=facebook&utm_campaign=socialbutton