קאטהסהפיני.סיבוב שני. קוף; פרק ט'

רבע שני בית 2

מספר תנועה

שם

כיוון לפי שעון

ת'- תנועה, פ'-פעמים בקאטה

35

עגורה בצריח

12

פ' 2 ת' 15

36

זרוע ימין קדימה הברש ברך שמאל צוללים קדימה

9

37

מניפה דרך הגב, חתול בימין ואגרוף ימין לרקה

3-9

38

אגרוף שמאל לרקה וחסימה בצעד לאחור

3

39

אגרוף ימין לבטן וגריפת מפרש

3

40

פנגלוצ'יאן בשלושה צעדים

3

פ'3 פעם ראשונה בצעידה

עידו הגיע להתאמן קצת על פסנתר ואני כותב לצלילי מאמא-מיה של אבבא. בהפסקה שהוא עשה, הוא שאל מה כדאי לקרוא ונתתי לו לבחור בין ד. פ וואלאס שנשארו אצלי. הוא בחר ב"ראיונות קצרים עם גברים נתעבים" ספר שקיבלתי מאילה בשנה הראשונה שהכרנו. הוא שוקע לתוכו. מתי שהוא זה כבר יותר מדי והוא חוזר למאמא-מיה. הוא לומד לנגן את השיר בלי תווים, טכניקה אידיאלית ומומלצת שלא מסוגל לדמיין עצמי מסוגל לבצע אלא עוד איקס שנים ושעות ישיבה מול הפסנתר. הוא מנגן שוב ושוב את אותו קטע, לא מתעייף, לא מחליף קטע אלא ממשיך לטחון עד שמגיע לאיזו דרגה של שביעות. הוא תמיד היה כזה. מגיל רך אי אפשר היה להסיט אותו מדרכו, טעמו ורצונו. הפוך ממני. עד השנים האחרונות הפעילויות היחידות שאי אפשר היה להסיט אותי מהן בטלנות וקריאה. כשהייתי בגילו, 17, קראתי רק ספר אחד בתורו. רק עם השניים נהפכה הקריאה למקבילה. תחילה הצטרף ספר עיוני לספר בדיון, מארצות הברית הצטרף ספר באנגלית לקריאה של ספר עיוני ובדיוני. מ- 2008 הכול נהיה פרוץ. באופן מפתיע (מפתיע?) יותר קל לי לדרבן עצמי לשבת לנגן מאשר לתרגל את הקאטה או כשגולש להישאר במים עוד כמה דקות ולהמשיך לתרגל. מייד לאחר שמתמלא בתחושת סיפוק מעצם הטבילה והשכשוך ושהחתמתי כרטיס נוכחות בים, אני כבר מוכן לדבר הבא. בימים אלו אגב אני מתרגל את תנועת הדאקינג, בזכות טיפ שקיבלתי מגולש ישראלי-דרא"פ, אבא של חברת כיתה של עידו, שאיתם נפגשתי בארוחת שישי שעברה אצל רעות. למזלי, הדבר שהכי קל לי לתרגל היא כתיבה. תחושת כפייה מגיעה מקיבעון שלא קשור לכתיבה עצמה. מחד, זאת פעילות שבה קל לברוח להסחה ומאידך יש תחושת סיפוק עצמי עצומה בהשלמת פסקה בריאה, שמצטלצלת נעים לאוזן גם אם התוכן שלה הוא לא בהכרח מעניין. כמו עכשיו? מתי שהו אני חייב לברוח מהמאמא-מיא ואני צולל למיטה עם הסדינים החדשים ששמתי היום. התעוררתי כשעדו חיפש את המפתח כדי לצאת מהבית ועברתי לאספסוניק, שידור אחד לפני אחרון, הוא משמיע אמנים שבאו לבקר אצלו בתוכנית באולפן. זה יכאב למצוא תחנת שידור שתספק אותי. הם טוענים שיכול להיות שהיא תמשיך באיזו שהוא צורה. אמיתי, לא אמיתי?

מסיח דעתי לחפש סרט חדש של פרנסואה אוזון שקיבלתי המלצה עליו ממאירה במפגש עם אורין. לא הסרט מעניין אותי אלא רצוני להתקשר להורים באמתלא כלשהי.חש עדין, 24 שעות אחרי, את אי הנעימות של פרידה כמקובל (נשיקה, חיבוק, טפיחה) כך גם היה בארוחת שישי לפני שבוע, שאז לא רק מהם לא נפרדתי אלא גם מהאורחים. יש פה סוג של ניסוי שבודק את עצמי כמה זמן נמשכת תחושת הלא נעים, בלי קשר להיותה דמיונית אצלי בלבד או אמיתית משני הצדדים, רק מנוסחת אצלי. התחושות האלו מלווות ידיעה שזמננו להיפרד קצוב, זאת אומרת שבלאו הכי אין לנו הרבה פעמים להיפגש ולהיפרד. מהן מרכיבי השיח הפנימי הזה. תחושת האשמה היא רק מרכיב, שטחי מדי לראות באשמה את העיקר. אלו אותן ניסוחים שגורמים לי לחפש עכשיו בתזזית את אספסוניק שמודיע שהוא לייב בפייס ואפילו להציע לו חברות (אין לו את כפתור ברירת מעקב-בלבד. נזכרתי שכבר חיפשתי ומצאתי בזמנו אך ויתרתי על פעולת הצעת החברות כיוון שהוא לא ממש פעיל פייס). באותה הזדמנות אני מלייקק את כול מי שמשדר מההפגנה. המינימום שיכול לעשות, ומלייקק דיווח מחולייטה על מיזם המאפיה שהיא יזמה בכפר אפריקאי (ושהיה לי הזכות לתרום. כמה מזה היה בגלל חולייטה הנפלאה או חשש במהלך איסוף הכסף בהדסטארט מבוז עצמי על קמצנותי כשיגיעו תמונות ראשונות של ילדים מקבלים לחם)

41

צליפת שוט בודד

12

פ' 3 ת' 12,29

42

שלושה עננים

12

43

צליפת שוט בודד

9

פ' 4 ת' 12,29,40

ב. סיכום שבועי

1. קאטה – שוב חוזר על אותה טעות ולא מתאמן בלשנן את המילים כי זה משעמם לי 2. ספרות עברית – לא 3. ספרות מתורגמת – רעות נותנת לי לקרוא ספר שאפשר לגמור בלילה 4. עיון – המילים והדברים/ מישל פוקו פרק ט' מעולה, מסדר לי את המוח, נראה לי שאתחיל מהתחלה שוב. 5. קומיקס - לא 6. מדיה- משווה לגל של כולם עם משחקי הכס, בית הקלפים פרק 1 ע' 5 מפחד להתחיל שוב את טווין פיקס 7. מדיה ישראלית – פרק מהטרמפיסטים (נילי שגיא) 8. נגינה- מקפיד 9. רב מכר – הכנות לפגישה עם דודי וברט 10. יזמות- פגישה עם יואב נדחית,קובע פגישות לשבוע הבא באשקלון. מריבה עם יעל ופורשים זה מזה (זכרון דברים אצלה), חושב להכניס את נס שיארגן לי את העבודה מול האנשים, לא מסתדר עם זה. יש מצב למקום מעולה בברנע ב', עדין לא מוכן שזה כבר טוב.

ג. יומנאי מהקיר

מרקורי בנסיגה היכה אותי קשה. התחיל במסך של המקבוק שמתנוון בהפעלה למחוזות שרק טכנאי מגיע, המשיך בשיאומי ששבק לו באשקלון ולא שב לחיים, שזה אומר ידני חדש. אופפפפפ... היא מזכירה לי שהבטחתי לעלות ושהיא צריכה לנדנד. שאני באיחור של שניים. אמרתי שסידרתי את הדף היא אמרה יופי ילד שלי מוצלח הפרידה מ 106 מרובת גוונים. זה לא יללות השבר שעלו מרוממה. יש פאסון. ויש אתגר. בוא נראה אותי יוצא מההתמכרות לשידורי יום ראשון. במיוחד ראשון.מגיע אחרי אימון יש צעדים כבדים והיפופוטל משחררים מה שנשאר. אחרי זה נהיה כאילו יותר מתוחכם בקולה של קסנדרה ואומנות רדיו. הכול מתאחד עם מורפיום בחצות. מממ... הו, הנה הגיע הלילה. על הרציף עד סדרה או למיטה. ועכשיו מה:( #קאטהסהפיני.סבוב שני.קוף פרק ט'

השינויים בקול המוסיקה, ניתוקים מעצבנים של רוחב-פס כנראה, מאפשרות לפרידה מ-106 להימשך כל היממה ללא תחרות. האזנת האבל צוברת תאוצה, השדרנים דו דר בסט עם פאסון, חפירות קינה מותמרות לתקווה לעתיד. לא יודע מה ימלא לי את המוח מעוד שבועיים וחצי. מוצא עצמי נסחף בעל כורחי לפרידה, משנן בשביל התרגול שמות שידורים פאר שפה: רציף 106, סוליד סטיל, אמנות רדיו, בת מלך, אפטרפלואו, מישמש, אספסוניק, שבת שב, קולה של קסנדרה, גשם מקומי, בוץ, טבולה ראסה, חמרמורת, נון גרטה, פילטר, הקופסא, צעדים כבדים, קפוצ'ון, ורטיגו, מודולציה, נאודליקה, החוש השישי, היפופוטל, שחרזאדה, באבא גנוש, אצבע בסכר, כבשה שחורה, ליילה [תקלה חשודה בשידור האחרון? מישהו סגר להם את הפה], מה הדיבור, השרוול, חילוף חומרים, קול העין, SoulFooD, Piradio Vs. Kol Hakampus, גרוב כבוש, הדרן, Guiding Star, סירקולציה, DJקלאצ'יק, IT'S ALIVE , אוקסימורון, מדברים אל הקיר,אפרטיף, נקודת חן קופסת המתכת, נורטון, בלאגנ-ג'ה, שלוותה, מחשבות על החיים, הקוקפיט, כיבוש גלויות, מטרונום, טיפטופים, מערת הטרול , הגבול, אקלקטי, קפאין, קדחת, אור לגויים, נפולאון, נקודת חיבור ומעדי מור ועדי חן וכל מיני עדי בביתספרלתקשורתבמכללהלמנהלבקולישראלקולהקמפוס106FM #קאטהסהפיני.סיבוב שני. קוף. פרק ט'

James Blake - Radio Silence - Later... with Jools Holland - BBC Two

בתקופה הזאת מתרחשת עלילת הרבמכר שלי. עוד שבועיים היא תיגמר. מקומטת, מקופלת ומלאת תאוות חיים מבצבצת גרסתו החמישית. או ט וטו פרקים עפים באוויר. בבוקר, לפני שאדחה וזה לא יקרה, יצאתי לאופיס דיפו מלא נחישות לקנות את היולפון, מספר אחד בעמידות כך מספרים עליו וב 600 שח. המוכרן, שיש לו אייפון ובחיים לא יהיה לו משהו אחר מאייפון, שיחק בכל רגשותיי. היית מרוצה מהשיאומי שלך? הוא שאל. הייתי מרוצה שהוא החזיק מעמד 18 חודש מזה הייתי מרוצה חזרתי. מצוין. אדם צריך לדבוק במה שטוב לו ואפילו שאופיס דיפו הם הם יבואני יולפון, עלי לדבוק בשיאומי עם מפרט החדש כפול ג'יגה וכו'. 780, 12 תשלומים. השתכנעתי כמובן רק הפעם קניתי צבע כסף + מגן לזכוכית. ממש כאב הלקח הקודם כשהוא חטף על ההתחלה שריטה שלעולם לא הגלידה. הקירגיזית היתה הראשונה להתקשר. שמים בלי ענן סימן. היא סיפרה שהיא מגיעה לארץ, עוד מעט תחילת לימודים של הילדים וצריך להתכונן. הפתיעה אותי בשיחה החביבה, כמובן שהייתי בסופר עמדת הגנה ג'אסט אין קייס. אני כבר לא יודע מה לצפות ממנה. ומסביבתה הקרובה. לה כמובן אין בעיה עם מעורבות סביבתה הקרובה בחייה/חיינו. טבעי לה מאותו מקום שסרסיי לאנסטר אמרה לאחיה התאום ג'יימי השוכב במיטתה "אני המלכה מה יש לי להסתיר" ופתחה את הדלת חדר השינה לרווחה, שיראו אותו בכוונה. היא ראתה כבר את 6. אמרתי לה שהיום הורדתי 5 ועוד מעט אצפה בו. סיכמנו שאולי את שבע נראה ביחד. ואז היא אמרה שהיא חייבת לזוז כי המשפחה עושה חגיגה לציון עשור לנפילת שירסון לימן. עבר כבר עשר שנים אמרתי בתדהמה. היא אמרה שאין לה מושג וניתקה. גיגלתי וראיתי שאכן זה היום שפס הקול שלו היה גרונם הנחנק של כל מי שהיה לו/לה שקל מיותר להשקיע בבורסה. מה בדיוק החגיגה דמיינתי ששאלתי אותה, משבר עולמי סוג שנות ה-20 עם אנשים קופצים וכול זה. נחש? שלא הייתם בבורסה ולא הפסדתם? היינו, הפסדנו, אבל המתחרים שלנו שהפסידו הרבה יותר [מאכילה דגי קרב באקווריום כן/לא]... וואוו...אמרתי, הנה ירד 5 #קאטהסהפיני.סבוב שני. קוף פרק ט'