קאטהSeFini ; פרק י"א- חסימה ברגלים צמודות, מכה, דלתות סובבות

ההכנות לכתיבת חלק הרצף בסדרה היומנאית נמשכות כל הבוקר. תחילה יש את כתיבת הרצף היומית, הקאת המילים למקלדת, ניקוי צינורות הלילה ומירוק צד החובה. הפעם נעצר הרצף לא בהסחת רשת אודות המפגע בשדה התעופה במיאמי שהתפרץ בשידור חי לארוחת ערב אמש. מסתבר שהוא נחת הלום קרב מעיראק שדעאש התחילו לשדר לו במוח וקראו לו לייצר פיגוע. הוא דווקא דיווח על ההשתלטות העוינת על שכלו אך לא היה מי שיעזור לו עם הפסיכוזה. לבסוף הוא נכנע להוראות שקיבל, נסע עם הרובה שלו מביתו באלסקה למיאמי ופתח בירי בשדה התעופה. חמשה הרוגים. הקול שאומר לבצע את הרצף שונה באיכותו מהקול שנכתב בעת ביצוע הרצף, בין אם לפרסום כמו עכשיו או חסוי. עוד לא יכול לשים מילים על ההבדלים באיכויות. האמונה שאדע מתי שהוא במהלך תהליך הכתיבה, הביטחון שהתהליך מוביל לזיקוק אפיון תדר נפשי, הוא סממן שמספיק לי לחשוד שמדובר בתסמין של פסיכוזה ולא דווקא בנוירוזה, למרות זאת דלק כתיבתי מגיע מאי יכולתי לשנות דפוסי התנהגות כפייתיים, חוסר רצון להסתגל ולחוות זרימה עם הסביבה אלא בתנאים שלי. הנחמה היא שאדם הסובל מנוירוזה אמור להיות מודע למצב לעומת הפסיכוטי שכלוא בסיפור שלו. או במקרה שלי, בסיפורים שלי. קמתי מוקדם. שמש הבוקר החורפית עוררה בי מספיק חשק לטפל בניקיון העלים בגינה בחוץ שסופסוף אעשה זאת. גיליתי שרובין הפכה את צבוש והתיישבה עליו הבת זונה, לא מספיק לה לשבת עלי. עכשיו היא מאולפת למרגלותיי ובמכונת הכביסה שמתי את השמיכות וציפוי הכרית שלה ויש מצב שזה יהיה חלק מהסחת הדעת של הרצף הזה. במהלך עבודת הניקיון מתחתי את שרירי הגב כשהרמתי את פח הזבל הגדול ביד אחת, עכשיו יהיה עלי לתמרן גופי כדי לשחררם תוך כדי מהלך היום. אני רואה ששבוע שעבר היו שרירי תפוסים מריצת התחתונים, השבוע, הירואי הרבה פחות, מהרמת פח עם חרבוני רובין ועלים גרופים. טוב, לפחות יצא לי סוג של חרוז. ההסחה הראשונה היתה קשורה לחיפוש עבודה. התקבלתי לקבוצה של דרושים או מחפשים : שף פרטי - טבחים - וקונדיטורים & מלצריות ומלצרים בירושלים. אחרי שהתקבלתי התברר לי שהקבוצה מפולחת למחפשי עבודה בירושלים אך מסתבר שלא אני היחידי שהתעלם מירושלים. יש מישהי בדלי שמחפשת עובד לשישי בלבד, אולי זה הדבר בשבילי, שישי בלבד, לחמם מנועים לקראת הקיץ...על כל יום שעובר. מישהו מתקשר לטלפון. אסור לי לענות, זורק את הידני לפוף, עוף לשם, הסחות דעת דיבוריות ישבשו את הרצף ויעוררו בחילה להבדיל משיבושי רצף ברשת או סביבי בהיקף שליטה נסבל שמעוררות מועקה שניתנת להתמרה יחסית מהירה. כשמעיף אותו רואה התראה מקרן. היא מודיעה שמהארץ יגיעו מחר ב-11 לראות מה קורה. זה רע מאוד לעזאזל או שטוב כי יזרז עניינים. לחץ. לחץ. עוד כמה יש לי עד שגומר את הפאקן רצף הזה. המוסיקה מתחלפת, הסוויטה מהיפיפייה הנרדמת ממבחר הקונצרטים של איחוד השידור האירופאי. עכשיו הזמן להחליף את הריקוד על קצות אצבעות הרגליים לידיים. חיפוש העבודה ופרויקט כתיבת ספר ההיסטוריה החשוב ביותר בכל הזמנים הן הסחות הדעת יזומות מהעיקר, כתיבת בדיון, כמעט ששכחתי לגבי תכנון יום העבודה מחר. לא להתבלבל מה סדר העדיפויות צריך להיות, מה זה אומר ואיך זה מסתדר. בסדר, רק להירגע תנשום אומר דוד תנשום.

ב. ראשי פרקים

1- קאטה 2- ספרות עברית: תמונות עירום/ענת עינהר לרגל עבור מקום אחר /אורין מוריס 3- ספרות מתורגמת – 2666 רוברטו בולניו 4- מדיה ישראלית: מטומטמת 5- מדיה: ריי דונובן גמרתי תודה לאל לא רוצה עונה שנייה בטח לא עכשיו, עמק הסיליקון , 6 - רשימת ה-400: עוד כוס קפה, נשום, אנחנו והם כל ספר החיפושיות 7- רב מכר 8- מילון ורדנאי, רשמית מוותר עליו השנה

קאטה

מעמדת חיבוק עץ, יד שמאל עליונה, רגל שמאל קדמית. הכיוון: שעה 9

1. משקל על רגל ימין אחורית, אצבעות כף רגל שמאל משתחררות ופונות 45 מעלות לשעה 7:30

2. יד ורגל ימין קדימה (לכיוון 7:30). רגלים צמודות

3. רגל שמאל משתחררת קדימה לשעה 7:30, יד שמאל מתאגרפת נשלחת קדימה ולמטה לגובה חזה ובטן.

4. יד ימין מתאגרפת נשלחת קדימה

5. יד שמאל מתחת לימין. אגן סובב לרגל ימין האחורית והידיים המוצלבות המאוגרפות נפתחות. כפות הידיים הפתוחות שכעת גבן חיצוני וכריותיהן לכיוון הגוף, מסתובבות עם תנועת האגן קדימה ומכות קדימה עם כריות כף היד

הייתי צמא ל-2666 רק הכאב בעיניים מנתק אותי. עונג עם קורטוב נקמה לקרוא על עולם הספרות ושקריאת הספר תמשוך ותהיה מותחת יותר מכל דבר אחר שיש בסביבה כולל היצע סדרות הטלוויזיה

יעל שמה בקיר את "מטומטמת", שמשום מה חשבתי שהיא מוגבלת לקהל צופי הוט בלבד. והנה אוצר גדול התגלה לי

כתיבת רשת

ראשון: אם וארבע בנותיה שרופות בירושלים. אני משנה מינון. שעה סדרה ונמשיך לשכוח אחר כך. רוי דונובן, המלצת וירו שקלטה אותי בראשית התמכרותי, נבחר, ערן סבאג אחר כך ורדיוארט עם גיא זוהר אני מסודר. הקוף לבוש החליפה שצץ לעיני ואן מילר, סוכן האפ.בי.אי שלהוט לתפוס את רוי דונובן, היה הזיקוק הראשון לשנה. יהיו עוד המון. מיטב המוחות בעולם באים לספר לי סיפורים, איפה בדיוק הייתי כל הזמן? השנה החלה עם "גלויות מהקצה", עיבוד מעולה של מייק ניקולס לביוגרפיה של קרי פישר על מערכת יחסיה עם אמא והוליווד, תוך כדי הצדעתי לנסיכה ליאה התעורר חשק להוריד את הסדרה של וודי אלן ואז על הדרך, בתחנת חיים של אחרים, הורדתי את Be Here To Love Me, תעודי על טאונס ואן זאנדט. בחדשות מנפנפים את ערביות הנערה שנהרגה בפיגוע בטורקיה להזכיר מי האויב קאטהSeFini ; פרק י"א- חסום והכה, דלתות סובבות

Ray Donovan sings

שני: אתה יודע מה הבעיה שלך שאל ישראל כשדנו במערכת יחסינו ונכסינו, הבעיה שלך שאתה קמצן ונעץ מבטו כאילו אלף אני אמור להתבייש, בית שכבר מזמן הקמצן של פעם זה הבנקאי של היום וגימל האליטה שלכם פשטה ת'רגל. קנינו אותכם. מי זה קנינו הוא שאל אמרתי לו והוא אמר אתה גאון. גאוניותי לא עוזרת לי בלחפש עבודה. הוא הביט בי מבעד למשקפיו בצער. הוא לבש סוג של בגדי פועל תרבות מפא"יניקי חורפיים שנראו עליו נוח. מה יותר קשה מוסיקאי או סופר עברה בי תהיה ונפרדנו לעבודותינו. נסעתי לראיון עבודה. מראש ידעתי שזה לא בשבילי ונסעתי בקטע אנתרופולוגי ושיהיה לי חומר ממשי לספר לכוווווווולם שאני משתדל ועושה כל מה שאני יכול כדי להשתלב חזרה בענף ההסעדה. החדשה הטובה בתחום חברת כוח היא שהשתפר עיצוב המשרד והחדשה הטובה בתחום ההסעדה שיש יותר היצע וביקוש לאנשים שעובדים קשה המון שעות במשכורת נמוכה. שזה בסדר אבל הם רוצים משרה מלאה ואני שודרגT לY רוצה ZמנKתיבה זמנTפילה זמנTZלילV. יש אבל יתרון לבקש עבודה ממישהו יותר צעיר ממך, הרבה יותר קל להיכנס למצב שפל. הם דווקא עדינים. הניהול בענפי משכורות נמוכות מקל על הפנמת האפשרות שלהיות האחר הזקן, זה שנתקע בשכר הנמוך לשעה, מקלף שעות מהחיים, יכול בצ'לאק לקרות להם, הם מבטיחים להתקשר אם משהו יצוץ פליז פליז לא קאטהSeFini ; פרק י"א- חסום והכה, דלתות סובבות

Big Freedia - Make It Jingle

שלישי: ריככתי את המוח לזריקלאקאן בערב כבר מהבוקר בקריאת המאמר על אמפתיה רגשית ואוטיזם ששלחה דפנה בן זקן לקראת שיעור בערב. כן, מה הילד רוצה? אוכל, אהבה, שחרור מכאב? להתרחץ באמבטיה חמימה של שפה, להתייבש במשמעות של צלילים אקראיים, להתמלא בפטמה. אחרי זה עובר ל 2066, העיניים כואבות והמוח חושב פרנסה. כדי לא לחשוב שוקע בגרסה 4 לקראת ההעברה לעריכה. מי כתב את זה, אני? מתאמץ להקריא בקול רם. קולי בוגד בי, פעולת הנשימה הנלווית מעסה שרירים מבפנים, העיניים מסרבות להאמין שכתבתי את הזבל הזה, מאיזה אגן חמצון הוא יצא. יוצא לעוד ראיון עבודה. תשובה מחר. אבל אם לא, תתקשר. נסי מזמין אותי לפול ומעביר לי למשמורת אוצר: ספר שירי החיפושיות לפסנתר. מרוב שרציתי את זה מתקשה לפתוח ואני מנגן אטיודים משעמים עד שמסתער על השיר הראשון PLEASE PLEASE ME אז מה נשאר להיום, טוב למסעדה ההיא אתקשר מחר לשאול אם עוד רלוונטי בינתיים הרבה יותר ממשי לכתוב נאום פתיחה לצוות ההקמה של גרעין "בתלם", לרגל יצירת ספר ההיסטוריה החשוב הגדול והטוב ביותר שנכתב אי פעם בעולם, לתפארת פגישת גרעין ראשונה לשנת גויים חדשה. קאטהSeFini ; פרק י"א- חסום והכה, דלתות סובבות

THE BEATLES - Please Please Me - 1963

Vardhan Le Zuz was attending ‎הפנינג! ספר ההיסטוריה החשוב הגדול והטוב ביותר שנכתב אי פעם בעולם‎ with Yael Fibak Ilan and 3 others at ‎‎הבית האדום‎‎. January 5 at 2:55pm · Tel Aviv · התחלנו בפגישת עבודה על הגג עם קפה שחור וגרעיני עפולה. אחרי שקיבלנו אישורים מהאחראים יצאנו לקנות גירים ועוד מעט יעל תחיל לאייר מעגלים עם פילים ובתים אדומים ( תמונת הטיוטה תגיע בקרוב), נסי פותח לנו קבוצה בצינור והנה עוד מעט יגיע השיר הראשון

https://www.facebook.com/events/341912102861896/