סופשנחת

גלים 1.9-3.0. כמו שניר כתב אי אפשר שווה קשה יותר #סופשנחת מתאימלי

כן אמא סופסוף מותר לי לרחוץ כלים, לסדר את הבית, לעשות כביסה, לתלות בעצמי (להוריד דווקא היא הרשתה לי). לאובססיה שלי נולד עקר-בית ממוקד מטרה: לנקות ולהתנקות מהמיותר. קבלת #סופשנחת

מיכל פאולינה - יש ירוק || Michal Paulina - Green Light

יש איזה מופע למשגר (לאונצ'ר) בידני שחתול מנמנם לו בצד שמאל עליון של המסך ומשחרר הערה מחכימה נגיעה אישית שממש נכתבה אלי, שדרוג ההורוסקופ היומי בהפוך על הפוך שאיכשהו תמיד בגלל מגע אצבע חפוז נעלמת. ואז אני מנסה לזכור, שזה משימה בתנאים נוחים כי יש מוסיקה ואני אוכל שותה מעשן וכמובן שפאקן לא מצליח לזכור. שזה לא משנה. מה שמשנה הוא למשל אם אוכל להיות חסיד החתול או להפך לשלוט עליו ולמצוא את הדרך ברמת משגר או שיאומי להחזירו לחיים אצלי, לתקשר איתו, לכתוב אליו, עליו. #סופשנחת צוללת

John Coltrane - Locomotion

#סופשנחת כל כך כל כך שלציפציפי בוקר נוסף סלסול מקודש

‎Vardhan Le Zuz with Rani Pardes and Nir Harmat at ‎‎מוזיאון אילנה גור-Ilana Goor Museum‎‎‎. · Jaffa, Tel Aviv · ממצב הצוויצ צוויצ לא יכולתי להזדקף, או יותר נכון יכולתי אבל לא רציתי כי יש משהו חדש לגמרי בשכיבה נידפת במיטה ריקה לגמרי ועדין לא היו מספיק #סופשנחת בשביל שאקבל את זה כמובן מאליו. הקיר הזכיר שניר עושה שיחת גלריה לתערוכה "שמיים וארץ" שהוא אוצר ויש אפילו פרפורמנס ובלאו הכי צריך להוציא את רובין ולאוורר אותי אז יאללה. בדרך קלטתי שקומבינת הלימודים שלי עושה את האדון שבי לסופר-אדון והעיר שמתמלאת בפנויי זמן ומחפשי חברה נבראה במיוחד לשמש לי תפאורה. הודיתי לחולדאי ועליתי לקומה השנייה. איזה מקום, אצבע משולשת מזדקרת על שפת האגן. למזלי הרב לא היה אלכוהול כי זה לא פתיחה וחשבתי כששמעתי את פסי גירש מספרת על הצילום ומורים שנפגשה במהלך חייה על המזל שהיה לי ללמוד אומנות אצל תמתמ כשהכרתי אותה, מסוג המקריות שבדיוק אתמול הגעתי לתת-סיפור בשביר/סטיב טולץ שחייו של מרטין דין, אביו של המספר, ניצלים בזכות הספר מסע ארוך לתוך הלילה/סלין שהיה הספר הראשון שתמי נתנה לי ותהיתי אז בזמן מסע הקריאה (שזה הדרך הקצרה לתאר את חווית הספר האיום והנהדר הזה) מה ייצא ממערכת יחסים שמתחילה בסלין. חסכתי מעצמי את הקלמסינס של חיפוש דימוי בזכות פגישה ראשונה עם חברי לפייס רני פרדס לבוש שחור לבן כמו הציורים שהציג והפוך מהתמונות שהוא מעלה לקיר, ואחר כך היו עוד מפגשים מעניינים בליפ בליפ להמשך. הנה עומר (המועמד הטבעי לקריאת "שביר") מגיע לביקור שישי אצל הדוד והים ממתין גלים 1.03-1.77 צילום+דימוי: רני פרדס

ליד מוכר הפאפייה פגשתי את המלאך ג'וני והוא שאל אותי אם חזרתי מטיולי בחלל. לא חשבתי מעולם שאפגוש פה שם. זאת אומרת, הוא נראה כזה מהעסוקים ובנישואים פרבריים והנה מתהלך הוא פה מולי בסגנון תל-אביבי בטל עושה קניות אחרונות לפני כניסת השבת,הכצעקתה. הוא הראה לי את כיצד הוא יוצר סל כתף לקניות מהשקיות. זה נראה לי סוג של פלא שעלי לאמץ בשנים עד שאאסור לגמרי שקיות ניילון. הוא אמר שזה נורא פשוט לבנות, להשחיל אותן יחדיו וכך לבנות שרשרת מזוגות שקיות. הייתי לגלוש בשקיעה אז קבענו שיראה לי בפגישה הבאה. בדרך חזרה מהים, מלא ריגוש רטוב נעים כזה, שמעתי את ד"ר תמר קתקו, מחברת "מקרח ברא אותו" על שיטות הוראה וחינוך בגרמניה הנאצית, מעידה על שיטות ההוראה הקשוחות שלה ושאין דבר כזה מועד ב', עכשיו לקום ולעשות. בגלל כאלו יש לצידי פאפיות נפלאות במחיר נפלא וכך רחפן אוכל פאפייה בארץ ישראל. תזהר אתה נהיה לנו חצרוני אמרו לי נשות תייר, מסתפק בוראדוני #סופשנחת