טמבורבלומסופטי; פרק ה' - דור נטעים
במצב הפקה יש לי תירוץ לא לכתוב את כתיבת הרב-מכר ונפגמת הכתיבה היומנאית. על פי חוקי המשחק שלי אני מאבד ניקוד כשהכתיבה נפגמת. בגלל זה נחישותי ש"בתלם משחקי חברה תגדל בהרמוניה ובהלימה לכתיבה. בשבוע האחרון לפני יום ההפקה, יודע כל מפיק מנוסה, משתנה סוג הלחץ, מתהפכים היוצרות והספירה לאחור אמורה להיות גלישה קלילה לקו הסיום. ההפקה הופכת לטכנית ובכל מה שקשור לבאסה, לשיווק, מה שנעשה נעשה ומה שלא, כבר לא ייעשה.
נסבלום הראשון לשבוע התחולל בבוקר יום שני, לאחר שבועות, מייד כשסיימתי שיחה עם ענת שרון-בלאיש, עורכת ומגישת "עצמאיות בשטח" תוכנית הספרות של רדיו 106[ והרמתי ראשי המבואס. הרגשתי שנכון עשיתי כשסירבתי להתראיין לתוכנית הספרות אך מביך 2 SAY THE LEAST ששנה אחרי הReadAloud הראשון ואין לי מישהו, ג'ויסולוג חסיד שוטה, שאוכל להפנות אליו כאילו משימות. למה אני לא? לא יכולתי לעמוד בחרדה של השטויות שעלול לפלוט, בביקורת העצמית שתחורר אותי, תסיט אותי מהתמקדות בעיקר, לפלטי קולות במוח של ההתרגשות לפני. הצטמררתי למחשבה, ואפילו קיבלתי הנהון הסכמה מתמתמ. פתאום קיבלתי הודעה מדור, שהוא חזר לארץ ומתפקד למבצע כפי שנדברנו. דור הוא ראש אגודת ג'וייס, שדגתי אותו ואגודתו, בחיפוש מדויק בפייס כחודש וחצי קודם. היה די ברור אז, שלא הוא או חברי אגודתו פעילים בפייס. כשמצאתי את האגודה הצלפתי בעצמי מחד על ששנה שעברה לא עברה בי המחשבה לחפש אותם אך מאידך, לפחות השנה...אחרי כשבועיים הוא חזר אלי, מופתע מהדייג, מסויג מעט. הוא סיפר שבשבוע בלום הוא בדיוק חוזר מחו"ל ואז הוא ייצור איתי קשר. בתמונת מרחוק בפרופיל שלו הוא נראה צעיר ונכתב שהוא בחיל האוויר. לאחר ההתכתבות בננו הוא סימן אטנדינג בדף האירוע אך לא אישר חברות. מכיוון שלא היה לי את מספר הטלפון שלו, בניתי תסריט, מופרך אך עם אחיזה מניסיון עם חברים במרכז הישראלי לטאי צ'י שעובדים בעמדות רגישות ובקבוצת אומנות הלחימה שפתחתי בלינקדין (נקנתה השבוע על ידי מיקרוסופט אגב) שלא נכון לו שאכלל ברשימת חבריו. ובהינתן האווירה הביביובית מסביב, ושהוא לא לקלק שום פוסט שכחתי ממנו. והנה הוא אומר לי כן בהתלהבות לבקשתי שיקפוץ לנעלי דובר האירוע. בתחושת רווחה החלפתי בין ענת לדור טלפונים והיא ראיינה אותו מייד. הוא אמר שהוא התבלבל וגמגם אבל כששמעתי עם תמתמ את השידור (קישור לשידור ) סיכמנו שהוא מעולה ושמגיע לו מינוי לכל החיים. בשלב הזה גם ויקטור מ"המילים של ויקטור" הגיב לדפי האירוע, וחשתי שהנה נפרשות הכנפיים.
--
יומבלום מתחיל לקבל רוח גבית. דור שילטון, ראש אגודת ג'ויס התראיין היום לתוכנית הרדיו עצמאיות בשטח בעריכת ענת שרון-בלייס וכבר קיבל הזמה נוספת להתראיין מרותי קרן, גם היא מרשת א'.
אז מה אם אזוטרי ומופרך, לפחות "נטול מהקשרו" אי אפשר להגיד על יומבלום שעות אחרי הטבח באורלנדו על ספר שדן בשנאה, שיתוק ודתיות חסרת הרחמים של דבלין...
אגודת ג'ויס שמחה להודיע שביומבלום זה סוף-סוף אורגנה מחווה ראויה לספר הספרים, וכל הוויתה (כדברי המלט): מילים, מילים, מילים.
החל מעשר בבוקר ועד שמונה בערב, בסיפור פשוט אשר בנווה צדק ובנמר נייר ספרים אשר בפלורנטין, נתחיל בקריאת שרשרת ביוליסס. כולם מוזמנים לקחת חלק: לקרוא, להקשיב, לצחוק ולחלום. החגיגה תמשיך לתוך תערוכת הארץ המובתחת של מרן אנגלמאיר. יהיו אפיפניות!
מנהל שיחה עם רותי ברשת א'. היא שמה בפייס תמונה מהממת שלה כנערה צעירה. כמובן שתמונתה מרככת אותי ואני מבטיח לעשות כמיטב יכולתי למלא לה את דקות השידור אפילו אפילו, אם אני זה שאאלץ לדבר. עקרונות נשברים במהירות..אנחנו מצ'וטטים בפייס. היא קלת צ'יטוט, אני רק בכאילו. הם בצרות ברשות השידור משתדל להימנע מעצות רוחניות על קבלה והחיים ממשיכים, מי פאקן אני, ובכל זאת, בלי שארצה, זה הפאקן מסר שלי לעזאזל
הבוקר משותק לכתיבה אפילו לרצף. כל משפט מסתדר לטיעון, נעצר במוח לדיון לפני שמגיע למקלדת ותוקע את הפאקן מכסה היומית. באמת יש דברים יותר חשובים לעשות מאשר לכתוב. בזמן הפקה תמיד יש דברים יותר חשובים מלכתוב, פרטים שנשכחו, תקלות שנושרות בשרשרת. אם לא, סימן שהמפיק נמצא הרחק בעמדת צופה-לא-מעורב וזה סימן רע. הכי רחוק שמפיק יכול להיות בעמדת צופה הוא כשוער במשחק כדורגל, שעוקב בדריכות אחר קבוצתו תוקפת ולכדור שיישמט או ייחטף מרגליהם עוד רגע. יחד עם זאת להיות מפיק באגודת ג'וייס זה צ'ופר, כי הוא מודרניסט, יש טוב ורע ברור, ואחת, יעל רנן, מסוגת ליידי אולנה מלכת הקוצים שעדיף לציית לה, והיא אמרה לקרוא.
#יומבלומסופטי פרק ה' דור נטעים
Vardhan Le Zuz added 2 new photos — attending יומבלום פלורנטין Bloomsday קריאת שרשרת יוליסס with מילים של ויקטור at נמר נייר ספרים.
June 16 at 10:35am · Tel Aviv ·
טקס זה טקס
כן זה מהטקסט עצמו, עמוד 5
לא נפרט את שלל הבעיות אבל אנחנו באוויר ובחנות זה מה חשוב
יוליסס באוויר הנגינג אאוט
"לעזאזל קינץ', יכולת לכרוע ברך כשאמך הגוססת ביקשה אותך. אמר באק מאליגן אני היפורבוריאני לא פחות ממך אבל לחשוב שאמך מתחננת לפניך בנשימתה האחרונה לכרוע ולהתפלל למענה. ואתה סירבת. יש בך משהו זדוני...."
אלו דברי מתוך הספר יוליסס.
#יומבלום #סיפורפשוט
אדוארדו
סיימנו את הפרק טלמאכוס, סטיבן מתעורר במרטלו ומתקשקש עם חבריו, זהו יוצאים להפסקה, מייד ממשיכים
אילה ונסי מקריאים את פרק ג׳ פרוטיאוס, אחד הפרקים הקשים להקראה, השעה 11 בבוקר סטיבן משוטט על החוף ומהרהר על חייו, משפחתו, אמו שנפטרה ואביו ששלח לו מברק לפריז מפציר בו לחזור לדבלין בגלל אמו הגוססת
תמתמ מתחילה את חלק 2 - אודיסאה, השעון חוזר אחורנית לבוקר ומתאר את מסעו של ליאופולד בלום. פרק 4 קליפסו צבע: כתום מדע/אומנות: מיתולוגיה, איבר: כליות סמל:נימפה
בלום מכין ארוחת בוקר לאשתו, יורד לקנות כליות חזיר ומביא למולי אשתו מכתב מהמאהב שלה
מוטי עולה לעמדת השידור, ללא משקפיו הוא מקבל מיצחק את המשקפיים. יצחק אומר שהוא דיסלקט ומפחד, סיכמנו שבשנה הבאה
עובר במהלך השבוע לחלק 2 של "במזל סרטן". קורא באיטיות, עמוד הפסקה עמוד הפסקה. ההפקה וכל זה תירוץ. הקריאה מלווה בשקיעה להרהורים איך הייתי כותב על סרטן לו היה קורה היום. יורגן ניראד מאמץ את השם גיאורג. הוא בכוונה מבצע מהלך ספרותי כשל כותב קומיקס שמדביק דימוי לשם ואופי. הוא מאמץ שם של גיבור סיפור אחר שחייהם נשזרו בחייו ועוד מעט מותו. אני מהמר על קפקא ונראה לי שצדקתי. מגגל גיאורג וקפקא ויוצא לי גיאורג בנדא גיבור "גזר הדין" שמתאבד מהגשר. סיפור שכתב קפקא לאחר שנודע לו שחלה בשחפת. הארץ מסכים לשחרר את המאמר של שחר גלילי
"...לאחר שהתגלתה השחפת בגופו, ב-1917, חיפש קפקא גם במחלתו דרך מוצא מעולמות היום-יום. הרבה מיצירותיו עומדות כמובן בסימן המוות המוקדם. זה גורלו של גיאורג בנדא, גיבור הסיפור "גזר דין" המזנק אל מותו מן הגשר"
ניראד מבצע בכתיבתו את המהלך הכי חשוב בקריאה: הזדהות עם גיבור שחווה בשבילנו את מה שרצינו ולא נעשה