פרק ח' - דף חדש נפתח
משוחרר מהצורך הרגשי להפיק את יומבלום-המשחק התפנה לי מקום בראש לשאול את עצמי מה "סיפורים וקיפולים" בשבילי מעבר להבלחה רגעית. הדרך היעילה לחשוף את המהות היתה להפיק את עלון הפרסום עם תמתמ, נוהלי העבודה בנינו מנפים החוצה, לעיתים באלימות, את המיותר ומתיכים את רוח הדברים של האירוע לתוכן מוחשי. הולך עם אמיר לראות בניסן נתיב את ההצגה Attempts on her life" או בעברית: אן" של מרטין קרימפס בבימוי ועיבוד של ג'ייסון הולט. מדי פעם במהלך ההצגה אמיר ואני מביטים זה על זה ומחייכים. כשהזמנתי אותו אמרתי לו שזה בטח קומדיה לא שיערתי שמדובר בקרן לייזר למוח. במקביל חיכיתי לראות מה מתפתח עם אדי ויואב מ"נורמה ג'ין". כבר יכולתי לראות את מגבלות הפקת יומבלום מהצד שלי, אני לא מסוגל שלא לקחת אישית אם לא עונים לי במהירות. יואב,אדי ואני עברנו את המכשול הזה בדרך למכשול הבא: שאלת המחיר. הבחור שהתעקש לקנות מחבר של רנה את "יוליסס" ב-25 ₪ אי שם במכירת הספרים בקורד'רוי לפני חצי שנה טמן לי קוף/באג/שבב שלא הייתי מסוגל להיפטר ממנו. בשישי אני נפגש עם אדי לשעה אצלו בבית ואנחנו מנסים לחשוב איך אפשר להוריד את המחיר, לקנות חביות בירה? במדרגות, לאחר הפגישה, אני מסמס לשלומי שאני חייב לדבר איתו כי מספרים התחילו לעוף מול העיניים והם רק מבלבלים אותי. אנחנו קובעים פגישה לשעה ביום ראשון. אני כותב לו שאנסה בשבת לתקצר את סיפור ההפקה כדי ליעל את הצעותיו אלי. למחרת, בשבת מתעורר מוקדם ומתחיל לכתוב לו. סך הכול בשבת כתבתי 1500 מילים. תוך כדי שאני כותב לשלומי אני שומע אותו שואל אותי שאלות שאני לא יכול ולא רוצה לענות כי לא בא לי להתעסק בכסף בכלל. אחרי 14 שעות של כתיבה לשלומי (חייב לקצר, לאנשים כמוהו אין זמן לקרוא ובטח לא לבטים בסדר קוטן של כמה אלפי ₪) אני מוריד ראש.
להלן: 19:38 פאקן הודנא, הראש עולה, שואל את תמתמ אם אמאשלה תבוא חושב איך אנחנו מצליחים להביא את החלל למרחב ושזה קורה כי לא פאקן תודה איבדנו את הסקרנות וזאת תודתנו למי שחרט את הפאקן סימן הראשון. ושזהו קושלאמאשלכום וקושלאבאשלכולם ועכשיו ארבייטמאכטפראיי. להשקות...למרות מה שיגידו מזווית וממרחק מסוים אני ברור, חד כתער. אפשר לחשוב לחיות של הלא דיכאון, מה לא ברור?...אני מנסה לזהות, לגעת בחלק שדוחף אותי לאירוע המופרך. מזהה את השנאה והנקמה ובסדר אהבה נו שויין ומנסה לגעת ולא מצליח. גם ברור שזה לא משנה שהרי מיד אחרי המופרך הזה יגיע מופרך חדש סוער לא פחות אז כמה לדוש. כל מה שנוגע שומע כלכלת זמן כלכלת זמן. אז בסדר גרילה אז גרילה...ובסדר, מבטל גם את החוקים וההיגיון ותשתו מה שאתם רוצים ואיך שאתם רוצים ותקריאו מאיפה שאתם רוצים. אני אשתדל לפזר בידוריות וספרים אין לי פאקן ערבית ואני לא רוצה שתשאלו הסתכלת בגוגל. גם לא עופר שלח למרות שאין מצב שהוא לא מגיע ומביא איתו את יעל רנן. הוא יודע שזה מסיבת ניצחון של המופרך על המופרך ושישים חבריו. אם אני לא מביא לו בידורית קרוב אליו מה אני שווה כמפיק. טוב בסדר אני מסתפק שיגיע אלי. קולט אני חי בסרט מתגלגל בראשי
מגיע להודנה. בחלק הצפוני מוקרן גמר הגביע האנגלי, ארסנל מול אסטון-וילה, סימן. ארסנל מובילה, סימן. ארסנל כובשת שער, סימן. נגמר המשחק. מסתבר שהיום הם חוגגים תשע שנים, סימן. הם מארגנים את המקום לקריוקי, פעם ראשונה שזה קורה, סימן סימן סימן [דף חדש נפתח]
יומבלום- היום שאחרי.
נרדמתי בסנדק 2 כשמייקל נמלט מהוואנה והתעוררתי בחלק 3 לקולו של טוני שר למייקל "האדמה בוערת", גורם לו להזכר ולדמוע. מלווה בזווית עין את מאבקה של משפחת קורליאונה מחוזקת בויני, בנו הממזר של סאני, על השליטה בהנהלת הכנסייה הקתולית ומוסדותיה ניהלתי טלפונים והתכתבויות אחרונות. הכסף בארנק בוער, נשאר לי לשלם לשני בלומתשלומזעום, למוד לקחי עבר, לא רוצה להיות חייב למישהו, #תעזבואותיבאמאשלכםגנגאסטיילפרודקשיינס. סלמא עסוקה ואריק מסרב לקבל תשלום למרות שהתייצב כמקצוען בשעה הנקובה. זה אומר שאני מגיע ללא צורך מיידי למניש לקחת את הכסף למקרה חרום שהפקדתי אצלו בתחילת ההפקה. מייקל הקשיש יושב על כיסא בכפר בסיציליה, אוכל תפוז, מתמוטט ומת, ובכך מסתיימת הטרילוגיה. זה הזמן לחפש מה היה תפקידו של ניקולס קייג', ולהוריד את "אנשי הגשם", סרט מעונן שהאפור שלו כישף אותי לפני 30 שנה, למה?
יום כתיבת הרשומה (21 יוני)
הבוקר מוקדש לכתיבה ולסידורי מנהלה רפואיים. התור הכי קרוב לנועם,רופא האוזניים, הוא לעוד ארבע וחצי חודשים. טוב שהוא צייד אותי בערכת ניקוי אוזניים והוראות הפעלה מדויקות. מטעין מסרטת וידיאו HI8 שנקנתה לפני 25 שנים לצלם עם נור ועידו סרט תיעודי על ההורים. עולה לבוידעם לחפש שאריות קלטות HI8 שנקנו בכמות יותר מעשור בשביל מיקה. מ.י מערכות, החנות הסיטונאית בפינסקר כבר מזמן נסגרה. אם לא אמצא קלטות יהיה יותר קל להתחנן לאנשים לטובה מאשר לחפש, אין לי זמן לחשוב או כסף לקנות מצלמה דיגיטאלית. אולי לקראת ראש השנה. מוצא בקלות, הבוידעם מסודר, על כל ארגז רשומה תכולתו בכתב ידה המסודר של תמתמ. נוסע למניש לראות את הפורמולה 1 באוסטריה ואחריו מקנח בחצי שעה האחרונה של "לרדת מהעץ"/בנטוביץ', פשטות נוגעת. חותר לשקיעה, גובה גלים- מטר, רוח צפ'מע'
עטלפים, צילום: עירד סולניק
