מקרר בסדר ; פרק ב' - לך אל

"הזיזו את השעון, לא ידעת?"

לצרכן שני מצבי תודעה: עם ובלי מושא הצריכה. לשני המצבים פרוטוקולים שונים של הפעלה, מערך פקודות שקשיחות הציות ו/או אי הציות להן כלול בעסקה. למצב תודעה "עם" שנוטה להעליל על החיים פתרון שמפשיט קונפליקט, פנימי או חיצוני, במטרה להשיב את האיזון שעורער יש לשפה כללי תחביר נוקשים שכל חריגה מהם עשויה להתפרש כשגיאה, או לגרום בעיות בהפעלת המערכת כולה. לכן שפה חביבה על צרכן שבא רגעית אל סיפוקו כוללת שימוש נרחב בפקודת "לך אל" – קפיצה ממקום למקום בניצולת גבוהה מבחינת סיבוכיות זמן ומקום. המהמהמה, שימוש חסר עכבות (יש דרך אחרת?) ב"לך אל" יוצר תוכנית חסרת מבנה ברור, קשה לתחזוק ושנוטה להתפרק תכופות. לזה יש צד חיובי, להלן:נוח, הצרכן הנבון נאחז במוכר, מרחיב גבולותיו בצעדי תינוק, מתנדנד לאט אך בטוח, מתרחק לא יותר מפסע מכפתור האתחול.

המשותף להופעה של פסיכיכ טי.וי דור 3 ועונת השסק הוא הפולחן, הטקס. משך עונת השסק כה קצר שכל יום שחולף ללא בליסה מסיבית הוא דחיית עונג נצחית, שלא יחזור. כל שסק כופה על צרכן הפרי את הקשב למצבו הנפשי, מסמל תנועה קדימה במסלול הזמן ככדור שלג בעת הפשרת האביב, מתדרדר תפוח-לובן ובסוף המדרון נמס מחום. הבשלת השסק, הגעתו האיטית לשוק, למיצוי טעמו ואז היעלמותו המהירה מכתיבה הכרה בחלוף. מקטע "זמן השסק" הוא גל-עד להתקדמות העבר וכסיסת העתיד, כזה שהדרך היחידה להבינו היא לעכלו. PTV3 מכליאה רוק פסיכדלי בריטי ואמריקני. מי שבא להופעות של רוק פסיכדלי מאשרר את השפעת החוויות המכוננות ממסעות קסם של עברו, את השפעתה המתמשכת וארוכת הטווח של ניסויי העתקת התודעה ממצב אחד למשנהו, מחול לקודש. מצב ה"תודעה מורחבת" אותה העצמת חושים בעוד המחשבות משתרגות לתוך עצמן מרווח מרחב מוגן לאישיות. מאפשר לה להבשיל כזמן עצמו שבכל רגע מתווסף לו משהו חדש לא ניתן לחיזוי. שהרי לא משנה מה תפסו חושי בעבר, לעולם לא אוכל לנבא את טעמו של השסק האחרון שאטעם.

בחזרה לאהבת עולם/יצחק לאור; לאחר שני עירקים, רות ושאול מגיע תור גיטלר, הבן של משה גיטלר ממחנה שטוטהוף. יריעת הזמן של סיפורו מרחיבה את תולדות החיילים הצעירים שנפגשו באקראי, חודשיים לאחר מלחמת ששת הימים בבניין הממשל הצבאי בעזה. אני מנסה ולא מצליח להיזכר כמה גיבורי ספרות עברית אשכנזים היו בערים, השתייכו לאספסוף, עם הארץ. גיטלר הוא כזה. בלידת בנו הוא נזקק לסידור תפילה כי אין לו מילים. לעומת שאול ורות שמעמתים את המציאות סביבם עם מערכת הנחות שאותה הם למדו עצמאית או במסגרת אקדמאית, גיטלר פועל על פי אינטואיציה. גיטלר נבדל משאר הדמויות ביחסו לאביו: הוא מכבד ומעריץ את אביו, ששרד מחנה ריכוז ודאג שלמשפחתו החדשה בא"י יהיה תמיד מה לאכול. גיטלר מתפקד בעולם ברמה הישרדותית, כחיה. מחשבתו מגובה במעשים. דווקא בגלל שהוא הפנים את תובנות אביו: שאין לצפות לטוב מבני-אדם ושאנשים נהנים לגרום לסבל, הרי שבפועל, בצורה טבעית ובלי לעשות מהתנהגותו תורת חיים הוא משתדל לא לגרום לסבל, לכפר על סבל שגרם לאחרים ולהיחלץ לעזרת חלשים. דמותו מלאת חיים, לא קורבנית ואולי בגלל זה קל לסלוח לו ולא לשופטו לחומרה במקומות שהוא, ללא כוונה אך מתוך רשלנות פגע בצורה ברוטאלית בילדה קטנה במלחמת לבנון או בתקווה, אשתו לעתיד, בקיץ 67.

פס קול: THE ORCHIDS BY PSYCHIC TV