מקרר על הקרח. ה-ו. ימים חמישי ושישי בZONE

רסיסים מהzone

שישי

אפילו את המרק אני שותה מחליף יד עם כף, אין מצב להרכין ראש או לכופף את האגן הכתיבה זורמת מהגובה לאצבעות. אני הכי רחוק שאפשר. מעכשיו, שישי אחרי הספא, גידי הzone מרפים לטלטלות החזרה לתתzone. בטקסיות נפרדתי לשלום מהמסלולים. עד הצהריים עם הגלשן ובשאריות כוחי חזרתי למגלשי סקי, של הזקנים. את היום חתמתי בירידה כפולה מהחץ שיורד מהטורינו אלביליוני, פעם אחת עם הגב לירידה, התרגיל החדש שלמדתי השנה, ובפעם האחרונה בשאגות יאהוו בלי עצירות.נפלא.

חמישי

בבוקר קשה לי להמנע מהמבט המרחם שיוצא מעיני בראותי את גולשי הסקי. כמה כבד ומגושם. במהלך היום איך שפיתחתי קצת ביטחון עצמי, וכבר אני חותך לצידי המסלול. משהו בלתי נשלט. בפעם האחרונה היום נאלצתי לחלוץ את הגלשן, להשליכו למדרון, לקוות שאיטלקי טוב יעצור אותו. וכך היה. הוא, מרחוק. הורה לי להסתובב ולרדת עם הנעלים כשפני לפסגה ולא עם התחת, פנים למדרון. במצב רוח כזה

נכנסתי לחדר נחוש להמשיך לגלישת לילה. לגלשן קוראים חור שחור, הצתה b15, אני מאוהב בו.האחרי לגימת היין מצית שחור וסבוב ראשון של 15 דקות סאונה פינית החלטתי לא להחליט. ספא ראשון. מה שקורה בספא נשאר בספה. כל יום אני מגלה. אביזר עונג חדש, עוד ברז חם או קר מעיין מלא רסיסי קרח תכלכלים ממממממ......

רביעי

הרבה פששש ופשששששששששששששששששש הסנובורד blackhall ignition b15 מביא לי . הלכתי לחדר ללגימה לשחרר, להרגיע את העצמות מהנפילות. ככה, על המרפסת, קרני. השמש תפסו את המשבצת הראשונה והחלו באיטיות למלא את השאר, הסתובב שחרור מעלי ואחרי עוד אחד ועוד אחד, ופתאום היתה כל הלהקה. והרגשתי שלכבודי הם מצייצים. בשביל קטיה, פקידת הקבלה ובעל בית המלון שאביו הגיע לפה ב1967 מדובר בעורב שחור. וכך אמש בעת הארוחה המיוחדת של יום רביעי (ליום רביעי יש פה ערך משום מה, זה גם יום שוק בעיירה פונטי די לניו שעדין לא טיילתי ברחובותיה הציורים למרות ההמלצה של הדילר) הוכחתי בעזרת הוויקיפדיה וחובבי צפורים ( מאלו שמארגנים מסעות לאנשים שיש להם רשימת צפורים שהם צריכים לצלם לפני המוות) שמדובר ב merla או בשמה המקצועי turdus merula סדרת ציפורי שיר, משפחת הקיכחליים, סוג קיכחלי, שחרור