מקרר על הקרח. ג. יום רביעי בZONE

בשחר נסוגה האפרוריות לחלביות, יום שמש עם מעט עננים. אני לוקח את הזמן ומקשיב לעיירה מתעוררת ומתכוננת בעצלתיים ואחר כך בדחיפות, לפתיחת המקדש. בחדר אוכל מתרבים הצולעים, אלו שההר רמז להם להאט. מעטים יוכלו לעמוד בפיתוי רגעי שיאzone וויוותרו על המאמץ. למכורים מדובר בחוויה דתית, רפואה לגופנפש. מרחב לפיוס בין הגוף לחיים.

אני מתחיל לאט, מקיף שוב את הר סרודיני,הפעם משני צדדיו. השמש מסננורת. בפעם הראשונה שלפתי את משקפי הסקי שמניחות צבע כתמתם חום על העולם. הכוונה שלי היא להגיע לעיירה טמו. קל למלא תוכן באהבה להר, כמה שיותר קילומטרים, כמה שיותר פסגות, כמה שיותר דהירות למטה. במסלולים המוצלים אני מוריד את משקפי הסקי וההר מקבל צבע כחלחל-סגלגל. ברכבל, בנסיעה בין הצמרות, מתגלה האביב מתעורר. החורף הסתיים, השלג נמס ומתגלים עצים, נחלים, פסלי עץ שגילפו מתפלפלי הקיץ. בקרון הרכבל, כשמשלשלים את המגלשיים באוויר ונותנים לעומס הציוד להאריך את הרגליים אני מזהה בבירור את עצלות שרירי הירך הקדמיים. הגלישה נמדדת בקילומטרים אך למתפלפלים השינויים הזעירים בשרירי הגוף הם החשובים לטווח הארוך. בתקופה הקצרה שהמכור לסקי מקבל את מנתו מלטש הגוף את החוש הקינסתטי. כל משימה, בגלל הציוד והתנאים המשתנים הופכת למערכת מורכבת, אלגוריתם של שרירים ושליטה.

בספא השתלטתי על הענינים. לא מרשה לאף אחד לשפוך מים בסאונה היבשה ולעלות לשווא את הלחות. הפכתי את שעון החול ובמקטעים של 15 דקות תירגלתי במשך שעתיים תנוחות סאונה יוגה. לרצועות ולקוביה הוספתי זוג מפרידי אצבעות רגליים מסיליקון. את מכסת ברונו תרגלתי בסאונה הרטובה יוצא באמצע לרחוץ בשלג קר.

מייד עם כניסתי לחדר התחילו זיקוקים. סגרתי את האור התיישבתי על המיטה וצפיתי בהם עם כוס יין מקומי של בית ספר חקלאי ומכללה ליין שנפתח לפני 150 שנה. פיצוצי הזיקוקים ופיצולי האורות בשמיים היוו מטרה מצוינת לבהיית זון. אחרי זה ירדתי לחדר אוכל לארוחה משביעה, היום ארנבת, האנטיפסטי חגיגה. הקפצתי את הזיקוק הפנימי עם טיראמיסו ואספרסו ויצאתי לסקי לילה.

צלקת הפעם הראשונה והאחרונה שגלשתי בלילה, שלא מרצוני, עדין טבועה בגוף. המסלול מואר אבל אם חותכים הצידה אפשר לרדת באפלה ולראות את קווי המתאר הלבנים של הר פרסנה, קרחון על ראשו ככתר. ההר דיבר אלי וגלשתי אחורנית, פניי לפסגה, פטנט שראיתי מדריך סקי צבאי מתרגל חייליו. ההר אמר לי להיפטר ממוטות הגלישה, קשרתי אותם לתיק-גב ונתתי לידים להיות הכנפיים